סיפור מרגש על בן מסור שארגן משמרות לחגים לאמו ששבתה בבית חולים, וכאשר כשל במשימתו, הפקיד את העניין בידי שמיים - וזכה לראות כיצד מסירותו זכתה לתגובה ניסית.
התקופה בה הכי קשה למצוא מישהו שיהיה איתה, זו תקופת החגים. אלו ימים שבהם כולם עמוסים, הילדים צריכים את ההורים בבית, התפקידים שכל ראש בית אב צריך למלא הם רבים, ומצד שני, בבית החולים הזמן כמו נעצר מלכת. שם שוכבת לה אמנו היקרה, בלי כל צורך לנקות בית אחרי שני ימי חג, וללא בישולים שלא נגמרים. היא לא צריכה לעזור מהצד בבניית סוכה, והיא צריכה חברה. חייבת.
אמי מאושפזת כבר תקופה ארוכה, וכולנו מנסים להקל עליה ככל יכולתנו. אני לקחתי על עצמי את התפקיד לסדר משמרות סביבה, ולדאוג שתמיד יהיה מישהו לידה. אני נמצא בקשר עם כל האחים והאחיות, משיג מידע על אנשים נוספים שיכולים לעזור, ומכוון אותם להגיע בשעה המתאימה. כל הנושא הזה תופס אותי מאוד. אני מרגיש אחריות כבדה, שהכותרת שלה היא: שאמא לא תהיה לבד.
התקופה בה הכי קשה למצוא מישהו שיהיה איתה, זו תקופת החגים. אלו ימים שבהם כולם עמוסים, הילדים צריכים את ההורים בבית, התפקידים שכל ראש בית אב צריך למלא הם רבים, ומצד שני, בבית החולים הזמן כמו נעצר מלכת. שם שוכבת לה אמנו היקרה, בלי כל צורך לנקות בית אחרי שני ימי חג, וללא בישולים שלא נגמרים. היא לא צריכה לעזור מהצד בבניית סוכה, והיא צריכה חברה. חייבת.
ואני, בנה המסור, עסוק במצווה לדאוג לה גם עכשיו. בצום גדליה, ידעתי שיש אישה אחת שאמורה להיות אצלה. התקשרתי לאמא לשאול בשלומה, ואז נודע לי שאמא לבד. האישה לא הגיעה, ולא ידוע על מישהי אחרת שצריכה להיות שם. מה עושים? אני לא יכול לצאת עכשיו לבית החולים. מי כן יכול? אין לי שום רעיון, ואני הרי כבר דאגתי למבקרת. היה לי קשה לשאת את המחשבה שאמא נמצאת לבד כל כך הרבה זמן, ועוד יותר היה לי אכפת, שאחרי כל המאמצים שלי קורה דבר כזה. אשתי חיזקה אותי ואמרה, שהמצווה של כיבוד אם בוודאי נזקפת לזכותי, גם בלי התוצאה המקווה.
"ריבונו של עולם", התפללתי מעומק ליבי: "אני את ההשתדלות שלי עשיתי, אבל אתה מראה לי שלא אני מנהל את העולם. בבקשה, תעזור לאמא שלי שלא תהיה כל כך הרבה זמן לבד. הרי אם אתה רוצה, אתה יכול לשלוח מישהו שיבקר אותה".
לא עוברות דקות ארוכות, ואבי מתקשר אלי: "אתה שומע?" הוא מספר, "בדיוק היום הגיעה לאמא אחותי שגרה מחוץ לעיר, בלי לתאם עם אף אחד!"
בדיוק כמו שאמרתי: אני עושה רק השתדלות, והקדוש ברוך הוא מארגן לחולה את הביקור הנדרש, באופן מופלא וללא כל תיאום איתי...
