עופות בארגזים שהושלכו לפני השחיטה

במשנה מבואר שעוף שדרסו אותו או טרפו אותו בכותל או שריצצתו בהמה, והוא הדין שנחבט על דבר קשה, חוששים לו לריסוק איברים, ואם שהה מעת לעת הרי הוא כשר, ואם לא שהה אסור לאכלו. וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' נח ס"ב).
והפוסקים נחלקו באלו עופות חוששים כשנפלו על הארץ, בכנסת הגדולה (שם הגה"ט אות ג) ובית לחם יהודה (סק"ג) ועוד פוסקים כתבו שאין חוששים לעוף שנפל על הארץ אלא אם כן כנפיו קשורות או דבוקות בדבק, שאם לא כן יכול הוא לפרוח בכנפיו ואין איבריו מתרסקים בנפילתו.
והפרי מגדים (שפ"ד סק"ג) הקיל יותר, וכתב שאפילו אם כנפי העוף קשורות הרי הוא עומד על רגליו ואין איבריו מתרסקים, ודין נפולה שייך בו כשנפל על הארץ רק אם גם כנפיו וגם רגליו היו קשורות. אך בזבחי צדק (ס"ק יא) כתב שהאחרונים דחו דבריהם, ואין לסמוך עליהם לענין הלכה, אלא צריך לבדוק אם העוף יכול לילך אם לאו, וכתב שכן המנהג בבגדאד.
והפרישה (סק"ה) כתב שאם אדם הפיל את העוף יש לו דין נפולה אפילו כשאין כנפיו קשורות, וביאר בבית שלמה (שו"ת יו"ד סי' מו) ועוד אחרונים, שלדעתו גם אם כשנפלה מעצמה אינה טריפה כשאין כנפיה קשורות, כיון שפורחת ומעמידה עצמה, אבל אם הפילה אדם הרי זו חבטה בכח, ואפילו אם לא היה ממקום גבוה עשרה טפחים, וחוששים לה לריסוק איברים אפילו כשאין כנפיה קשורות.
ועל פי זה נשאל בשו"ת דובב מישרים (ח"ג סי' צ) אודות תיבות עם עופות שרגילים להשליכם ארצה עם העופות ביחד, אם יש לחשוש להם משום נפולה כיון שהעופות עומדים דחוקים יחד ואינם יכולים לזוז מחמת דוחקם והרי זה כאילו כנפיהם קשורות ודבוקות שחוששים להם לנפולה לדברי הכל. והשיב שהערה נכונה היא, ובודאי יש להזהיר ולהזהר להעמיד את התיבות בנחת על הארץ.
ובספר כשרות וטרפות בעוף (פנ"ח סי"ז) דן אם נאסרו העופות במקומות שמשליכים אותם ארצה מגובה רב בתוך ארגזים מלאים ושוחטים את העופות מיד מבלי לברר אם עמדו והלכו. וצדדי האיסור הם, שיש לחשוש לדעת הזבחי צדק והרבה פוסקים שסוברים שהעוף נאסר בנפילתו אף אם כנפיו ורגליו אינן קשורות, ואפילו לדעת הסוברים שאין העוף נאסר בנפילתו כשכנפיו ורגליו אינן קשורות, מכל מקום נאסר כשהטילו את העוף בידים, כמו שנתבאר בדברי הפרישה. ועוד יש לחשוש שכאשר נופלים מספר עופות יחד וכולם דחוסים בתוך ארגז אחד, מעוכבים הם מלפרוח מחמת הדחק אפילו כשאין כנפיהם קשורות, והרי זה כעין עופות שכנפיהם קשורות. אך יש גם צד להקל, כיון שהעופות מונחים בתוך ארגז המקיף אותם מכל הצדדים ומגין בעדם שלא יתחבטו על גבי קרקע. ועיי"ש בעוד צדדי היתר שצידד לדעת כמה פוסקים. וכתב לצדד שכיון שבדרך כלל אין רגילות לדחוס העופות בכלוב ויכולים לעוף שם, לכן יש להקל בדיעבד אם הפילו ושחטו בשעת הדחק ובמקום הפסד מרובה, ובלבד שנזרקו כדרך עמידת העופות [אבל כשנזרקו על הצד אין להתיר מפני שנופלים זה על זה]. אך לכתחילה בודאי אין להפילם וכמו שכתב בדובב מישרים.