אלול צריך להתעורר ולשוב בתשובה

עצה וסגולה יומית:

אלול צריך להתעורר ולשוב בתשובה

בְחֹדֶשׁ אֱלוּל צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן לְקַבָּלַת הַתְּשׁוּבָה (פרקי דר"א פמ"ה, טור או"ח: סי"ח צו"א, ) יְמֵי הַדִּין בָּאִים (שֶׁהוּא) [שֶׁהֵם] רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְצָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים. שֶּׁעָבַר עָלָיו בְּאוֹתָהּ שָׁנָה בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי וְלָשׁוּב עַל הַכֹּל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

(פיתוחי חותם פרשת נצבים, ד"ה הנסתרות)

ווארט יומי:

בכל יום הקב"ה מסייע ללומד לחדש בתורה

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם (דברים יא כו).

מַה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי (תהלים קיט צז). הַכַּוָּנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יובא להלן) דִּבְכָל יוֹם וָיוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בְּלֵב לוֹמְדֵי תּוֹרָה לִשְׁמָהּ לְחַדֵּשׁ חִדְשׁים. בַּתּוֹרָה, וּלְפִיכָּךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה נִקְבָּעָה בִּלְשׁוֹן הֹוֶה 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה', וְלֹא 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֲר נָתַן: הַתּוֹ.

וְאֶפְשָׁר דְּזֶה נִרְמַז בְּתֵבַת 'אָנֹכִי' הַנֶּאֶמְרָה בִּתְחִלַּת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְרוֹת, דְּ'אָנֹכִי' רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'אֲנִי נוֹתֵן כָּל יוֹם', רָמָא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹא תֹאמְרוּ נְתִינַת הַתּוֹרָה דַּוְקָא כִּי אִם בְּיוֹם זֶה, דְּעוּ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם אֲנִי נוֹתָן לָכֶם תַּרְדָּר, מֵחֶם. חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְלֹא תַּרְפּוּ יְדֵיכֶם מִן הַתּוֹרָה:

לזה רמז משה באומרו 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום'

וְאֶפשָׁר דְּלָזֶה גַּם כֵּן רָמַז מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה בְּאָמְרוֹ (דברים יא כו) 'רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם', דְּת. 'אָנֹכִי' וְתֵבַת 'הַיּוֹם' נִרְאוּ כִּמְיֻתָּרִים, דְּדַי בְּאָמְרוֹ 'רְאֵה נֹתֵן לִפְנֵיכֶם בְּרָכָה'. אֶלָּא דְּבָא לְעוֹרְרָם שֶׁיַּחֲזִיקוּ בַּתּוֹרָה וְלֹא יַרְפּוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנָּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה בְּכָל יוֹם מִתְחַדֵּשׁ לָהֶם דָּבָר חָדָשׁ. וּכְּמוֹ שֶׁכָּתַב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ה יט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוְהָבָה בְכָל עֵד בְּאַהֲבִים. מַשְׁמַע דִּבְכָל עֵת מִתְחַדֵּשׁ לָאָדָם בָּהּ. וְאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל, הִתְבּוֹנוּ בְּמִלַּת 'אָנֹכִי' הַנֶּאֶמְרָה בִּתְחִלַּת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְרוֹת, דְּשָׁם נִרְוָת. נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כָּל חֲכַם לֵב תּוֹרָה מֵחָדָשׁ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר 'רְאֵה אָנֹכִי', דְּהַיְנוּ, רְאוּ וְהִתְבּוֹנוּנוּמִלַּת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר 'רְאֵה אָנֹכִי', דְּהַיְנוּ, רְאוּ וְהִתְבּוֹנוּנוּנוּמִלַּת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר 'רְאֵה אָנֹכִי'. נִרְמַז שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם בְּכָל יוֹם בְּרָכָה מֵחָדָשׁ שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ חִזְקוּ וְאִמְצוּ, וְדָאִם תַּחֲזִיקוּ בָּהּ הֲרֵי בְּרָכָה. לָאו בְּהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם:

נִמְצָא, כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ מִתְעַצֵּל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ חָכְמָה מֵחָדָשׁ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מַה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ, וְהָאַהֲבָה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ וְדָבֵק בָּהּ הוֹעִילָה לִי הַרְבֵּה, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא בְּמְשִׂיחָה לִיפוּ. יוֹם חָכְמָה כָּאָמוּר. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי, כְּלוֹמַר, הִיא מְשִׂיחָה לִי וּמוֹפִיעָה בִּי רוּחַ חָכְמָה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם, וְזֶה מֵרֹב אַהֲבָת, בָּשֶׁה. דָּבֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ:

(אלף בינה, תהלים קיט אות מ)