בתחילה מסית את האדם לעבור על דברי חכמים

עצה וסגולה יומית:

בשבת יעסוק בלימוד קבלה כי הוא יום מסוגל לכך

בְּרֵאשִׁית. רָאשֵׁי תֵּבוֹת בְּיוֹם שַׁבָּת רָאוּי יִלְמֹד תּוֹרַת אֱמֶת. לִרְמֹז לְמַה שֶּׁכָּתְבוּ הַמְקֻבָּלִים זלה"ה (פרי עץ חיים שער השבת פכ"א) כִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בַּעֲלֵי תּוֹרָה רָאוּי שֶׁיִּלְמְדוּ בּוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁיּוֹם קָדוֹשׁ הוּא וְיֵשׁ בּוֹ תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה מְסֻגָּל הוּא לְהַשִּׂיג בּוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, דְּמָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר, דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ. וּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי (ראה זוהר ח"ב קסא:) דְּעִקַּר בִּיאַת הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם לָדַעַת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת דְּהִיא עִקַּר יְדִיעַת הַשֵּׁם. וְלָכֵן בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא יוֹם קָדוֹשׁ, צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּתוֹרַת אֱמֶת, דִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם מְסַיַּעְתּוֹ לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יְדִיעָה שְׁלֵמָה. וּבַעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִזָּהֵר לַעֲסֹק בְּתוֹרַת אֱמֶת כִּי הִיא מְסִלָּה לִקְדֻשַּׁת נִשְׁמָתוֹ.

(גנזי המלך, תיקון השכינה אות נט)

ווארט יומי:

בתחילה מסית את האדם לעבור על דברי חכמים

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן (ג א).
וְנָבוֹא לְבֵאוּר הַפְּסוּקִים. וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, הַנָּחָשׁ הוּא הַשָּׂטָן הוּא יֵצֶר הָרָע, הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, דְּאֵין עָרוּם וְרַמַּאי כְּמוֹ יֵצֶר הָרָע שֶׁמֵּבִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק. וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה הוּא הַגּוּף, אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁאוֹמֵר יֵצֶר הָרָע לָאָדָם, הֵיכִי דָּמֵי שֶׁהַגְּדֵרִים וְהַסְּיָגִים שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים תַּחְשֹׁב אוֹתָם כְּמוֹ הַמִּצְוֹת שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה, זֶה לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, דְּאִם אִיתָא דְּמֵאֵת ה' הָיָה הַדָּבָר הָיָה לוֹ לְכָתְבָם בַּתּוֹרָה, וּמִדְּלֹא כְּתָבָם לֹא מֵאֵת ה' הָיוּ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אִם תַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם אֵין עָלֶיךָ עֹנֶשׁ וְעָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא, וְלֹא תִּתֵּן עֲלֵיהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וְזֶהוּ אוֹמְרוֹ אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, וְהַכַּוָּנָה הִיא דְּהַתּוֹרָה נִקְרֵאת 'גַּן' מִשּׁוּם דְּיֵשׁ בָּהּ ג"ן פָּרָשִׁיּוֹת, וּמִלַּת מִכֹּל בָּא לְרַבּוֹת הַגְּדֵרִים וְהַסְּיָגִים שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים. וּבְתַחְבּוּלָתוֹ, פֶּה רָשָׁע וּפֶה מִרְמָה, כָּךְ אוֹמֵר לָאָדָם, בֶּאֱמֶת אַתָּה שׁוֹמֵעַ לְדָבָר זֶה שֶׁמֵּאֵת ה' יָצָא הַדָּבָר שֶׁלֹּא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּעַבְרוּ עַל שׁוּם מִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת, בֵּין שֶׁכְּתוּבִים בְּגוּף הַתּוֹרָה בֵּין שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים. וְדָבָר זֶה לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, דְּבִשְׁלָמָא הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה לֹא יֵשׁ לִי טַעֲנָה עֲלֵיהֶם, דְּאֵלֶּה דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְאֵין לִנְטוֹת מֵהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. אֲבָל שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים, אֵין סְבָרָא לָהֶם כְּלָל, דְּאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה, מִפְּנֵי מָה לֹא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה, אֶלָּא וַדַּאי דָּבָר פָּשׁוּט הוּא שֶׁאֵין הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם יֵעָנֵשׁ כְּלָל.

(פיתוחי חותם)