גם לעתיד לבוא אין האומות רוצים בקיום המצוות
עצה וסגולה יומית:
היין בכוס הקידוש כנגד המוחין
וּמְמַלְּאִים הַכּוֹס בְּיַיִן, הֵם הַמֹּחִין הַנִּכְנָסִים בָּהּ כְּדֵי לְמַתְּקָהּ. וְהִנֵּה 'כּוֹס' בְּמִלּוּי כָּ"ף וָא"ו סָמֶ"ךְ סוֹפֵי תֵּבוֹת הַמִּלּוּי גִּימַטְרִיָּא ק"ו, וְעִם שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַמִּלּוּי גִּימַטְרִיָּא 'מוֹחִין', לִרְמֹז שֶׁהַכּוֹס הָרוֹמֵז לְנוּקְבָא שֶׁהוּא דִּין, מִתְמַתֵּק בַּיַּיִן שֶׁבְּתוֹכוֹ הָרוֹמֵז לַמֹּחִין שֶׁנִּכְנְסוּ בַּנּוּקְבָא כְּדֵי לְמַתְּקָהּ.
(מחשוף הלבן פר' נשא)
ווארט יומי:
גם לעתיד לבוא אין האומות רוצים בקיום המצוות
וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, הֵם הַנִּזְכָּרִים, בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, דְּהַיְנוּ כָּל יָמָיו סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינוֹ מַטֶּה אֹזֶן לִשְׁמֹעַ דְּבָרֵינוּ. וְגַם עַכְשָׁו שֶׁהוּא יוֹם דִּין וְעָמַד עַל אֲמִתַּת הָעִנְיָן, לֹא רָצָה לַחֲזֹר וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת, כְּפִי מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז ג.) דְּלֶעָתִיד לָבוֹא בְּיוֹם הַדִּין, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְשַׁלֵּם שָׂכָר לְיִשְׂרָאֵל וּלְאַבֵּד אֻמּוֹת הָעוֹלָם, טוֹעֲנִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם, גַּם עַכְשָׁו תֵּן לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּנְקַיֵּם אוֹתָם. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵא לָכֶם מִצְוָה קְטַנָּה, צְאוּ וְקַיְּמוּ אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים אוֹתָהּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְהִיא מִצְוַת סֻכָּה. מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹצֵא וְעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ, וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה אוֹתָם מִיָּד כָּל אֶחָד סוֹתֵר סֻכָּתוֹ וְיוֹצֵא. מִיָּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְעִיג עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר לָהֶם, רְאוּ שׁוֹטִים, וּמַה מִּצְוָה קַלָּה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס וְלֹא יִסּוּרִין שֶׁל מִיתָה לֹא יְכָלְתֶּם לְפִי שָׁעָה לַעֲמֹד בָּהּ, בָּנַי שֶׁהָיוּ כָּל יוֹם וָיוֹם מוֹסְרִים עַצְמָם לַהֲרִיגָה עַל קְדֻשַּׁת שְׁמִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מד כג) 'כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם', אַתֶּם רוֹצִים לִטֹּל שָׂכָר כְּמוֹתָם. אָז בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶחְתָּם גְּזַר דִּינָם שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְכִלָּיוֹן וָחֶרֶץ. יָצָא לָנוּ מִזֶּה, דְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁכָּלְתָה אֲלֵיהֶם הָרָעָה, אֲפִלּוּ הָכִי אֵינָם יְכוֹלִים לְקַיֵּם מִצְוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, לְשׁוֹן הֹוֶה, כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ עַכְשָׁו שֶׁנִּתְחַיְּבוּ בַּדִּין אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, וְהַטַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁסּוּרוֹ רָע וְהֻרְגַּל לִהְיוֹת זוֹלֵל וְסֹבֵא.
