צריך להרבות בתשובה ובקשת רחמים

עצה וסגולה יומית:
צריך להרבות בתשובה ובקשת רחמים
אַף עַל גַּב דְּהַחֹדֶשׁ הַזֶּה מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה, דְּבוֹ נִפְתָּחִים שַׁעֲרֵי רַחֲמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ אָדָם. בִּתְשׁוּבָה וּבַקָּשַׁת רַחֲמִים הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁתְּקֻבַּל תְּשׁוּבָתוֹ.
(שערי ארוך אות אל"ף, ד"ה שמע ה')
ווארט יומי:
חובת הזהירות לכוין בתפילה ובפרט בימים הנוראים
צֶדֶק צֶ'דֶק תִּ'רְדֹּף לְ'מַעַן תִּחְיֶה וְ'יָרַשְׁתָּ אֶ'ת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ (דברים טז, כ). תִּמְצָא בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת אֵלֶּה 'צְלוֹתָא' בְּפֵירוּשׁ, וְהַשְּׁאָר עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'תְּפִלָּה'. עוֹד צֶדֶק בְּמִלּוּי צַדִּי דָלֶ"ת קוֹ"ף, הַמִּלּוּי עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'הִיא תְּפִלָּה'. דְּבָא לְהַזְהִיר אזְהָרָה עַל אָזְהָרָה עַל הַתְּפִלָּה דְּאַף עַל גַּב שֶׁהָאָדָם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵינוֹ נוֹתֵן לֵב לְהִתְפְּלֵי, בְּרָא. נוֹרָאִים הָאֵלֶּה צָרִיךְ לִתֵּן דַּעְתּוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, דְּהַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה, וְעִקָּרָה תָּלוּי בַּלֵּב כְּמוֹ) (כִּי). 'וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם'. מִשּׁוּם הָכִי נִרְמְזָה כַּמָּה פְּעָמִים כָּאן לְהַזְהִיר עָלֶיהָ אַזְהָרָה אַחַר שֶׁהָרָה [וכו']:
וּלְפִי זֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ מַה שֶּׁאָמַר הַתַּנָּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (אבות פ"א מי"ד) אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי וְאִם לֹא עַכַי. וְהוּא דְּבָא לְהַזְהִיר הַתַּנָּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל הַתְּפִלָּה בְּיוֹתֵר, דְּכֵיוָן דְּהַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּן, אִם מְבַטֵּל הָאָדָם. בָּטֵל הוּא וּבְטֵלִים חַיָּיו כִּי אֵין לוֹ עַל מִי לִסְמֹךְ, וְטוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא דְּטוֹב מוֹתוֹ מֵחַיָּיו. לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בַּתְּפִלָּה בְּיוֹתֵר. וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִהְיוֹת לִבּוֹ כִּי אִם בַּתְּפִלָּה, שֶׁהִיא תְּלוּיָה בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא יג) 'וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְם', כִּי. מִתְפַּלֵּל וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ לַתְּפִלָּה רַק לְצָרְכֵי עַצְמוֹ תְּפִלָּתוֹ בְּטֵלָה וּמְבֻטֶּלֶת. וְעוֹד גַּם כֵּן כֵּיוָן שֶׁתְּפִלַּת שֶׁמֹּנֶה עֶשְׂרֵה יֵשׁ בָּהּ גַּם כֵּן שְׁאֵלַת צָרְכֵי הָאָדָם כְּמוֹ בָּרְכֵנוּ רְפֵנוּ, לֹא יִהְיֵא. וּמֵשִׂים לִבּוֹ רַק לַבְּרָכוֹת שֶׁהֵם צָרְכֵי גּוּפוֹ, וּבְרָכוֹת שֶׁהֵם לְהוֹדָאוֹת ה' אֵינוֹ נוֹתֵן לִבּוֹ לָהֶם, אֵם הוּא עוֹשֶׂה בָּשֶׁן גּוֹ תְּפִלָּתוֹ בְּטֵלָה וּמְבֻטֶּלֶת. וְעוֹד צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לְהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה בִּזְמַנָּה הָרָאוּי לָהּ, שֶׁיִּהְיֶה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב כָּרָאוּי. תְּפִלּוֹת סְמוּכוֹת, דְּעִקַּר כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה הִיא בִּזְמַנָּה כְּמוֹ הַקָּרְבָּן הַנֶּאֱמַר בּוֹ (ברכות כו.) עָבַר זְמַנּוֹ בָּרְבָּנוֹ:
וְזֶהוּ הַכַּוָּנָה אִם אֵין אֲנִי לִי שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה הַנִּקְרֵאת 'אֲנִי' כָּאָמוּר, מִי לִי, דְּהַיְנוּ מַה נִּשְׁאָר לִי וּמַה יֵשׁ לִי בְּיָדִי, אֵיוֹן שֶׁ. אֲנִי מִתְפַּלֵּל אֵין בְּיָדִי שׁוּם דָּבָר וְאֵין בִּי שׁוּם מַמָּשׁ, דְּטוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי. לָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּהּ בְּיוֹתֵר דְּזֶהוּ עִקַּר חַיַּי, וּבִתְנַאי גַּם כֵּן כְּשֶׁאֶהֱיֶה מִתְפַּלֵּל לֹא אֶתֵּן דַּעְתִּי, כִּיפָא אִם. שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מְהַרְהֵר בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם. וְעוֹד לֹא אֶהְיֶה מְכַוֵּן כִּי אִם בַּבְּרָכוֹת שֶׁהֵם צָרְכֵי הַגּוּף וְלֹא אֶהֱיֶה מְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת שֶׁהֵם לְכָבַח ה', דְּאִם אֲנִי. תְּפִלָּתִי מְבֻטֶּלֶת:
וְזֶהוּ וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֲנִי שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה תִּהְיֶה לְעַצְמִי, מָה אֲנִי דְּהַיְנוּ אוֹתָהּ הַתְּפִלָּה מַהִיא אֲנִי. שָׁוָה, אֵינָהּ שָׁוָה כְּלוּם, הֲרֵי הִיא בְּטֵלָה וּמְבֻטֶּלֶת, לָכֵן אֲנִי נִזְהָר בָּזֶה. וְעוֹד הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּזְמַנָּה כָּרָאוּי, וְזֶהוּ וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי, דְּהַיְנוּ בְּכָל תְּפִלָּה צָרִיךְ אֲנִי לוֹמֶר בִּכְלָה. לֹא עַכְשָׁו שֶׁהוּא זְמַנָּהּ אֵימָתַי, דְּאִם עָבַר זְמַנָּה בָּטֵל קָרְבָּנָה. לָכֵן אֲנִי נִזְהָר בָּזֶה וְכָל אָדָם צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה:

