האם אשה אומרת 'א-ל מלך נאמן'

בגמ': כשם שהמים בודקין אותה כך בודקין אותו (סוטה כז, ב).

כשם שהמים בודקין אותה כך בודקין אותו. בתוס' (ד"ה כשם) כתבו בשם הירושלמי, 'המאררים', אמר רבי תנחומא, מנין המאררים נגד רמ"ח אברים שיש בה, ונגד רמ"ח אברים שיש בו, כשם שהמים בודקין אותה.

בהגהות בן אריה (ד"ה רמ"ח) העיר ממה שאמרו בבכורות (מה.) שלאשה יש רנ"ב איברים, וכתב ליישב שכיון שאין מטמאים באהל אלא רמ"ח איברים לכן נחשבים רק אלו, וכיוצא בזה כתב החיד"א בדבש לפי (מערכת ס אות א) ליישב את דברי התוס' בסוגיין, שעיקר איברי האשה הם רמ"ח.

והנה בשו"ע (או"ח סי' סא ס"ג) כתב המחבר, בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם, מסיים שליח צבור ה' אלהיכם אמת, וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת. וברמ"א כתב שיש שכתבו שכל הקורא קריאת שמע ביחיד יאמר 'אל מלך נאמן' שמע וגו', כי ג' תיבות אלו משלימין המנין של רמ"ח, וכן נוהגין, אולם כשקורא עם הצבור לא יאמר אמ"נ.

והנה ר' יהודה בן יקר רבו של הרמב"ן (פירוש התפילות והברכות ח"א), דן כיצד מושלם מנין התיבות אצל הנשים שיש להן רנ"ב אברים, וכתב שאחת עשרה שמות הנזכרים בקריאת שמע יחשבו כעשרים ושתים תיבות, היות וכל אחת מהן כוללת את שם הוי"ה שהיא הצורה שבה המילה כתובה, וגם את שם אדנות שהוא הצורה שבה נהגית, אם כן יש להוסיף על רל"ט התיבות הקיימות עוד אחת עשרה, ובסך הכל אנו מגיעים למאתיים חמישים תיבות, רמ"ח כנגד רמ"ח איברי הזכר, ונתנו עוד שני תיבות כנגד ב' צירים שיש באשה, ואף על פי שיש לה עוד שתי דלתות אין צריך כנגדם משום שהוא דבר פשוט שהרי אין צירים ללא דלתות.

ובשו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' כח) כתב שאין מדובר במניין אבריו של אדם, אלא באיברי הזעיר אנפין.

בשו"ת שיח יצחק (סי' כט) כתב, תרתי בלבי שאשה לא תאמר ג' תיבות אלו [אל מלך נאמן], מאחר שלאשה יש אברים יתרים, ומאחר שלפי שיטת הרמ"ה שבטור (שם), אין להפסיק באל מלך נאמן לק"ש, אין לאשה לומר אמ"נ.

אמנם כתב, שמסתימת לשון רמ"א כל יחיד, משמע שאין לחלק, ואף אשה תאמר.

וברוקח (סי' רל"ה) כותב שאסתר אמרה מזמור כ"ב שבתהלים על אילת השחר, לפי שיש בו רמ"ח תיבות על שם אספר כל עצמותי, עיי"ש. ואפשר כיון שהעיקר גם באשה רמ"ח אבריה, כנראה ברמב"ם, וגם כשיש אשה חולנית ח"ו אומרים במי שבירך לרמ"ח אבריה, אפשר שגם לאשה טוב להשלים רמ"ח תיבות, וצ"ע בזה. וע"ע בשו"ת מחזה אליהו (סי' יז).

עוד דנו הפוסקים בנידון נוסח המי שברך לאשה, אם אומרים רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה או לכל אבריה ולכל גידיה, עיין בשער הכולל (ברכת המלך אות ד), ברבבות אפרים (ח"ג סי' ר).