האם יכולים להישאל על צדקה

בגמ': שאני קונמות הואיל ואי בעי מתשיל עלייהו  (נדרים נט, א).

בשו"ע (יו"ד סי' רנח ס"ו) נפסק שהנודר צדקה אינו יכול לחזור בו, אלא א"כ נשאל לחכם והתיר לו. ואם הגיע ליד הגבאי, אינו יכול להשאל עליו. 

אולם בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד סי' קנד) כתב, לפי שלא מצאתי דבר זה מפורש בהקדמונים ולא בש"ס שאם מסרו ליד גבאי שלא יהיה נשאל עליו לכן נתעוררתי לחקור דבר זה, והנה דין זה המציא הרשב"א בתשובה (סי' תרנו) וז"ל אפילו נתחרט ובא ונשאל על ההקדש אפילו ע"י פתחים, אינו רשאי, לפי שכבר מסר הממון ביד שני האנשים האלה וכמעכשיו, ואין אחר מסירה כלום, דאנן יד עניים אנן וכל מה שכבר מסר ביד הזוכה או ביד אחר שיזכה בשביל עניים אינו יכול לחזור בו, דהוי ליה כתרומה ביד כהן דאינו נשאל עליו, וכמו שאמרו בנדרים קונם פירות כו' שאינו בטל ברוב דהוי דשיל"מ הואיל ואי בעי מיתשל, ואקשינן והרי תרומה כו' ופרקינן התם בתרומה ביד כהן עסקינן דלא מיתשל עלה עכ"ל הרשב"א. ועפ"ז נמשך גם הטור.

והנה אומר אני הראיה שהביא הרשב"א מתרומה ביד כהן ערבך ערבא צריך ודין זה עצמו אינו מוסכם והרי הרא"ש בפירושו לנדרים (ד"ה דתרומה ביד כהן) כתב שכיון שיצא מרשות ישראל וקיים בה מצות נתינה תו לא מצי לאפקועי שם תרומה מינה ע"י שאלה.

והרב ר"א ממיץ פירש דלא מצי למיתשל עלה, שהרי לא קרא עלה שם תרומה, משמע דאכהן קאי, אבל ישראל שהפרישה מצי מיתשל עלה, וצריך לומר לפירושו אע"ג דמצי ישראל לאהדורי לחולין הוי דשאל"מ דלא שכיח כו' עכ"ל. הרי דר"א ממיץ סובר דאפילו כבר מסר ישראל ליד כהן מצי הישראל לאתשולי. ומכך יש ללמוד שהוא הדין בצדקה ביד גבאי, שהרי הרשב"א צדקה מתרומה יליף, וכן הוא דעת הרמב"ם (תרומות פ"ד הי"ז) שסתם וכתב שנשאל לחכם, ולא חילק בין כבר מסרה ליד כהן או לא.

יתירה מזו כתב הנו"ב שאפילו להר"ן ורש"י שפירשו בהדיא ישראל לא מצי לאתשולי עלה, וכן הרא"ש בפירושו הראשון, אפילו הכי אין מזה ראיה לצדקה ביד גבאי. ועיי"ש עוד שהאריך בזה וחיפש למצוא טעם לדברי הרשב"א.