האם יש ענין להכתיר רב ברב עם

בגמרא: מילתא דמתעבדא באפי עשרה צריכא ביה עשרה למישלפה (גיטין לג, ב).

שאלה. בני עיר הרוצים להכתיר רב, ובאפשרותם להזמין רבנים רבים ונכבדים, ואת כל אנשי העיר ולתת בפניהם את כתב הרבנות, ואפשר גם למסור לו את כתב הרבנות בביתו בפני עדים, והרב שהוא ענו וצנוע מבקש לעשות זאת בצנעא, והוא רואה בהזמנת הרבנים ביטול תורה, האם הרב צודק?

כתב בספר חשוקי חמד (כאן) נאמר במסכת גיטין דף לג ע"ב מילתא דמתעבדא באפי עשרה צריכא ביה עשרה למישלפה, וכתב החת"ס דסברה דאורייתא היא, ולא אתי דיבור דיחיד ומבטל דיבור שברבים דאלימי טפי, עכ"ד. וכתב הר"ן בנדרים (דף ז ע"ב) נדהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו, דכיון דבפניו נדהו אלים נדוייה, ולא מיעקר אלא בפניו, דומיא דמאי דאמרינן בגיטין דף לג ע"א כל מילתא דמתעבידא בי עשרה, צריכה בי עשרה למשלפה. מבואר שמינוי שליחות שנאמרה בפני עשרה אלמי טפי, עד כדי כך שאי אפשר לבטלה אלא בפני עשרה.

ולפי זה יתכן שהכתרת רב בפני עשרה אלים טפי, וכמו שאמרה הגמ' מילתא דמתעבדא באפי עשרה אלים טפי, וצריך לרבן שמעון בן גמליאל עשרה למישלפה. וצ"ע אם הדמיון עולה יפה, וכל זה בנוסף לכבוד התורה שמכתירים רב בפרהסיא ואין בזה ביטול תורה.