מעשה פלא באשה עשירה גרושה שרצתה להינשא רח"ל לכהן

בגמ': נפסלה מן הכהונה (גיטין פב, ב).

בשו"ת חתם סופר (אבן העזר ח"ב סי' קעד), מובא מעשה פלא, בזה הלשון: 'זה כמה שנים שעברו היה בארץ איטליה גבירה עשירה אחת, נישאת לאחד שכופין להוציא לטובת האשה מחמת ממון ופטרה, ואחר כך נשאה עיניה בכהן אחד, וכל חכמי איטליה אסרו לישא גרושה, ובליעל ההוא בטש שרגא מגוי לגוי, ומשרי המלוכה לשרי המלוכה ומלומדיהם, עד שבא הדבר לשרי גדולים היושבים ראשונה במלכות קונסיסטאריום בווין, ונשאו ונתנו כל המלומדים, וצדקו בעיניהם טענת הכהן באומרו כי הדעת נותן, אשה גרושה מאיזה היא בזיון לכהן המקודש לה' פלוני הוציאה מביתו והוא ישאנה, אבל אשה שהיא גרשה את בעלה, אין זה בזיון לכהן. 

ומה שנמצא בש"ס ופוסקים נגד זה, הוא המצאת וחומרת חכמים שאין ראוי לשמוע להם בזה, והוחלט פסק שמותר לו לישאנה.

אך יען שצריך הקסר ירום הודו לחתום בחתימת ידו הגדולה, וכשבא הדבר לפניו אמר אין ראוי לחתוך הדין בלי שאלת חכם, אחד מחכמי הדת ההוא שאינו מהרבנים, אולי ימצא תירוץ על קושיא זו, וימן ה' אז בווין אחד מחכמי הזמן החדשים המתפלספים וכבר מת, תהיה מיתתו כפרה על כל עונותיו, ברם זכור אותו לטוב בדבר הזה, וזאת היתה תשובתו.

כשנעיין בפשטות בקרא לא נמצא בדתינו שום אופן שיופרדו הזיווג זה מזה, אלא באם הבעל אינו חפץ בה ולא תמצא היא חן בעיניו, אבל בהיפוך שהיא אינו חפיצה בו, אפילו מוכה שחין לא מצינו בשום מקרא שיהיה יכולת להתירה לעלמא, רק היא המצאה מחכמי ישראל, ועתה ממה נפשך, אם האשה והכהן הזה סומכים על חכמי ישראל, הם אמרו גם זו אסורה לכהן, ואם נניח הפסוק כפשוטו, אם כן אינה מגורשת, ועודנה אדוקה בבעלה הראשון, וישרו דבריו בעיני הקיסר ירום הודו והשרים, ולא נישאת לכהן ולא נתחללו'.