סגולת כתיבת שמות הנהרות

בגמרא: שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה (סוטה יט, ב).

בשו"ת תורה לשמה (סי' תקיג) הביא שיש שכתבו סגולה לכתוב שמות ארבע נהרות 'פישון' 'גיחון' 'חדקל' ו'פרת' בכמה מיני צירופים על קלף, ולמחוק הכתב ביין שמבדילין עליו במוצאי שבת, ולשתותו, ויש לדון אם לאחר שמחקו את הצרופים ביין נשפך שליש מהיין או חציו, אם מועיל לשתות את השאר, או שמא הסגולה היא לשתות את כל מה שנמחק מכל שמות הצרופים, וכיון שחלק נשפך אין הסגולה מועלת. עוד יש לדון אם צריך לדקדק כששותה שלא ישאר אפילו טיפה אחת.

בתשובתו כתב הבן איש חי, סגולה זו לא ידעתי מה היא ומה שורשה וטעמה, ואיך נשיב דבר חכמה על הסגולה והיא נעלמה.

אך באמת תורתינו הקדושה והעצומה יקרה ותמימה אשר היא ארוכה מארץ מדה ומני ים רחבה הפוך בה והפוך בה דכולא בה נוכל ללמוד ממנה גם על דבר הסגולה הזאת על דבר השאלה אשר שאלתם בה, והוא כי בגמרא בסוטה (לעיל יח.) הסתפקו על מגילת סוטה שכתבה ומחקה לתוך המים ונשתפכו מהן ונשתיירו מהן מהו ואסיק בתיקו, ופסק הרמב"ם (סוטה פ"ד הי"א) לקולא, שכתב, נשפכו ונשתייר מהם לא ישקה את השאר, ואם השקה כשר.

והנה ענין מי הסוטה הוא סגולי, דהיינו כמו סגולה שיהיו המים ההם של מחיקת פרשת הסוטה פועלים בבטן הן לטוב והן להפכו, ואין זה ענין טבעיי, וקיי"ל שבנשפך מהם לא ישקה השאר לכתחילה, אלא יכתוב מגילה אחרת וימחוק, ועל כן גם בנידון שאלתכם נראה שכיון שנשפך חלר מהיין, ראוי לעשות לכתוב עוד הפעם.

בנידון הספק השני, כתב 'אשר שאלתם אם יש להקפיד גם על טיפה אחת שלא יחסר וישפך חוצה, הנה גם זה נלמד מדין הסוטה הנז' דליכא קפידא בדבר מועט, דהא איתא התם (בסוגיין) שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה, ופירש"י כלומר פותחין פיה שלא בטובתה ושופכין המים לתוך גרונה. והכי איתא בבריתא התם, כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה, והנה בזה שהם משקין אותה בעל כרחה א"א שלא יאבד מן המים חוץ לפיה איזה דבר מועט', נמצינו למדים שאין הקפדה שישאר איזה דבר מועט מהיין.