צביעת פנים רצועות התפילין בלבן או בשחור

בגמ': למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין (קידושין לה, א). 

בשו"ע (או"ח סי' לג ס"ג) כתב המחבר, הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ, אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה חוץ מאדום, שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו.

במשנה ברורה (ס"ק כא) כתב לבאר שאין חובה לצובעם מבפנים, וכוונת המחבר שאם ירצה לצבוע אותן, יצבעם באיזה צבע שירצה.

בספר פדה את אברהם (פלאג'י, שיירי יפה ללב או"ח סי' לג ס"א) כתב, אני נוהג להניח לבן מצד פנים. זכר לדבר הביא מה שאמרו בסוגיין על הפסוק 'והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך' הוקשה כל התורה לתפילין. ובתיקוני זוהר (תקון נו, דף צ:) מבואר שהתורה היא לבנה מבחוץ ושחורה מבפנים, שאמרו 'אורייתא מתמן איהי חוורו מלגאו, אוכמו מלבר', אם כך גם בתפילין שהוקשה לתורה יש לנהוג כן שהפנים יהיה שחור והחוץ לבן.

בספר קול יעקב (שם ס"ק יג) כתב בשם שער הכוונות, שיש להשחיר כל צדדי הרצועה מצד פנים ומצד חוץ. וכ"כ החיד"א בעבודת הקודש (קשר גודל סי' ג). אך באות חיים ושלום (שם סק"ב) כתב, שלא ראינו מי שנהג להחמיר כן. ובבן איש חי (שנה ראשונה פרשת חיי שרה אות ד) כתב, אף על גב שעל פי הסוד משחירין הרצועות פנים ואחור שחורות כעורב, כנזכר בשער הכוונות לרבינו האר"י ז"ל, לא נהגנו בכך, ושאלתי על מנהג החסידים בעיה"ק תוב"ב, ואמרו לי שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור, ויש שאין מדקדקין בזה.

ובשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' טז) נשאל, אודות שחרות רצועות התפילין, שיש מהדרין שרוצים להנהיג לעשות לכתחילה שחור מבחוץ ומבפנים, ומחזקים לנהוג כן ע"פ תשובת הרדב"ז ודברי האר"י הק' שיש להדר כן לנוי.

והשיב, מכיון שבעלי השו"ע, הב"י והרמ"א בד"מ, והלבוש, וכל הבאים אחריהם לא כתבו כן אפילו להידור בעלמא, וכאשר העיד הרדב"ז שלא צובעין אחורי רצועות שחור, ובכנה"ג אחרי שהביא דברי הרדב"ז סיים ואין אנו נוהגין כן, ע"כ היות שגם הרדב"ז לא כתב רק להתנאה במצוה, מכלל שגדולי ישראל פוסקי הדורות לא חששו להנהיג אפילו לנוי בעלמא, וכן מוכח בשו"ע הרב שם, ובודאי היה להם טעם מדוע לא הנהיגו כן בדבר קל כזה, וא"כ למה לנו לשנות פני ההלכה, ע"כ אומר בטח שאם יחידים ינהגו כן תבא עליהם ברכה, אבל להנהיג דרך הוראה לרבים לא ראיתי צורך.