שאלה על תרו"מ שהפרישה האשה

בגמ': בעי רבא יש שאלה בהקם או אין שאלה בהקם אם תמצא לומר יש שאלה בהקם יש שאלה בהפר או אין שאלה בהפר (נדרים סט, א).

בשו"ת משנה הלכות (חט"ז סי' קט) נשאל בדבר אשה שהפרישה תרומות ומעשרות, וע"פ טעות נתנה החלק תרומה לבעלה לטעום, ולאחר שהבעל אכל נזכרה שמה שנתנה היה חלק התרומה, אם יש איזה תקון להוציא הבעל מאיסור, עפ"י מה שקיי"ל נשאלין על התרומה כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' שלא סמ"ח), ומתירין לו כדרך שמתירין שאר נדרים וחוזר לחולי. עוד נשאל אם כיון שהאשה הפרישה הו"ל כנדר שלה ויכול הבעל להפר נדרה ולא צריך לשאול. 

והשיב, שלפי מה שקיי"ל שבעל מיגז גייז וחכם עוקר הנדר מעיקרו, מעתה אם ההפרשה שלה הוא כעין נדר והבעל יפר לה, כיון דמיגז גייז הרי לא עקר עצם ההפרשה אלא שמכאן ולהבא אסור האבטיח באכילה שהרי הפר ההפרשה שהוא הנדר מכאן ולהבא אבל למפרע לא עקר, ואדרבה להדיא אמרו בנזיר (כא:) שאם עברה קודם לוקה אלמפרע, וא"כ כבר אכל תרומה, ומי יתיר לו האיסור שאכל כבר שהרי על העבר אין לו כח לעקור, ואדרבה אם יבא אחד ויתפיס בתרומה זו שהפרישה הי' נתפס.

יתירה מזו כתב, לפי מה שהסתפקו בסוגיין בבעל שהקים את נדר אשתו מהו שישאל על הקמתו ויפר יש שאלה בהקם או אין שאלה בהקם, ופשיט לה מדר' יוחנן שאמר שנשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר, ובלבוש (יו"ד סי' רלד ס"ו) מבואר שהקמה בשתיקה ובלב הוי הקמה ואין מועיל לו שאלה, ולפ"ז בנידון הנ"ל שהבעל אכל מהמאכל, הרי כשאכל קיים בלבו הפרשתה וסמך עליה לאכול, וא"כ אם הבעל יבא להפר הרי צריך קודם לשאול על ההקם, וכיון שהקם בשתיקה, לא מהני שאלה וכ"ש דליכא הפרה. וע"ע בבית שערים (או"ח סי' ו), בשבט הלוי (ח"ב סי' קפ), ובחלקת יעקב (יו"ד סי' יט).