שכירת כהן לפועל והשתמשות בו

בגמ': אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום (קידושין כא, ב). 

בהגהות מרדכי (גיטין סי' תסא) כתב, מעשה בר"ת שיצק לו כהן מים על ידו, והקשה לו תלמיד אחד והלא המשתמש בכהונה מעל, והשיב לו ר"ת שאין בהן קדושה בזמן הזה, והקשה לו תלמידו א"כ כל מיני קדושה לא נעשה להם, ושתק ר"ת, והשיב ר' פטר אף שיש בהן קדושה יכולין למחול, והוכיח ממה שאמרו בסוגיין שאין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום, וממה שלא אמרו שאי אפשר להשתעבד בו כעבד מחמת שהוא כהן, מוכח שבידו למחול על כך.

בהגהות מיימונית (עבדים פ"ג ה"ח) כתב ללמוד מסוגיין שאף שירות כהן מותר. והמשנה למלך (שם) הביא מהסמ"ג (מ"ע פג) שלא אסרו השתמשות בכהן אלא בחנם, אבל בשכר מותר. והוסיף, שמתשובת הריב"ש (סי' צד) יש ללמוד שבכהן עם הארץ מותר להשתמש, ולפ"ז ביאר שבסוגיין המדובר הוא בעבד עברי כהן עם הארץ.

ברמ"א (או"ח סי' קכח סמ"ה) פסק ע"פ ההגהות מרדכי שאסור להשתמש בכהן אפילו בזמן הזה, והרי הוא כמועל בהקדש אם לא מחל על כבודו.

ובמשנ"ב (ס"ק קעה-ו) ביאר הטעם שהוא כמועל בהקדש, שהרי נאמר 'וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב', ואף בזמן הזה שאין לנו קרבנות הכהן בקדושתו עומד, ולכן גם בזמן הזה כהן אסור בגרושה ולטמא למתים.

ומ"מ אם מחל מותר להשתמש בו, כיון שכבוד הכהונה [דהיינו הדברים שעלינו לכבדם כגון לפתוח ראשון או ליטול מנה יפה ראשון וכדומה] ניתן לכהנים רק להנאתם, לפיכך בידו למחול וליתן רשות לישראל להשתמש בו.

אך יש מי שאומר שאינו יכול ליתן רשות להשתמש בו אא"כ יש לו איזה הנאה, כגון בשכר או אפילו בחנם לאדם חשוב שהוא חפץ לשמשו ונהנה מזה, אבל אם אין לו שום הנאה מזה אין יכול למחול, אע"ג שאת הכבוד יוכל למחול, מ"מ שימוש ענין של בזיון הוא וטוב להחמיר לכתחילה, ולהשתמש בהם שירות בזוי בודאי יש ליזהר.

ומ"מ כתב בביאור הלכה (ד"ה אסור) שאפשר שלכהן מותר להשתמש בכהן חבירו, וגם יש שמצדדים להקל בכהן עם הארץ, ומ"מ בשירות בזוי בודאי נכון ליזהר, אף באופני ההיתר.