איך יכול להיות שיעקב היה שלם בממונו, הרי חסר לו הרבה כסף ממה שנתן דורון לאחיו עשיו?
(בראשית ל"ג, י"ח) "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם". איתא בגמרא (שבת ל"ג ע"ב): "שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ, שָׁלֵם בְּגוּפוֹ".
יש להקשות: איך יכול להיות שיעקב היה שלם בממונו, הרי נחסר לו כל אותו הדורון ששלח לעשיו? כך מקשה המזרחי בפרשתנו, וכן החתם סופר בפרשתנו, וכן האור החיים הקדוש, וכן המאור ושמש.
איכא כמה תירוצים
א. לא נחשב לו כל הפיזור ההוא של הדורון לכלום. כך תירץ במזרחי.
ב. מה שחסר מנכסיו יעקב אבינו במנחה אשר נתן לעשו, השלים ה' חסרונו שחסר מנכסיו שהביא מפדן ארם. והוא אומרו "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם" וגו' "בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן" וגו'. פירוש: שלם בנכסים כשיעור בואו מפדן ארם, והגם שניכה מהם במנחה גדולה אף על פי כן ה' שלם לו, והיא ברכת כל שנתן לו ה'. כך תירץ האור החיים הקדוש בפרשתנו.
ג. על פי מה דאמרינן בגמרא (בבא בתרא ט' ע"ב) על הפסוק "וְנֹוגְשֶׂיךָ צְדָקָה": כל מה שישראל נותנים מסים לאומות העולם נחשב לצדקה. אם כן, מכיון שנתן דורון לעשיו ממילא נעשה שלם בממונו דנחשב כאילו עשה צדקה בזה ולא נחסר כלום. כך תירץ החתם סופר בפרשתנו.
וכתב בצרור המור: דיש ראיה שזה היה במקום מעשרות, שאם לא כן למה פרט הכתוב המספרים המכוונים מה ששלח? וכמו שאמר ביצחק "מֵאָה שְׁעָרִים" (במקום מעשר), אומרים זה למעשר היה. כן ביעקב מספר זה למעשר היה.
ד. נראה לתרץ כשנותנים לאח זה לא נחשב שחסר, דהויא כגופו, ואפילו לאח כמו עשיו, לכן נחשב ליעקב דהויא שלם בממונו. (מעדני אשר).
ובטעם הדבר שמה שנותן לגויים למיסים נחשב לצדקה
א. מפני שעכו"ם נוטלין מן העשיר בשביל העני. כך פירש המהרש"א, וכבר קדמו המאירי.
ב. כשמקבלין אותו בשמחה וסובלים עול גלותם לכבוד השם. כך כתב המאירי (ב"ב ט').
