אינו מבין לשון הקודש וסופר העומר אם יוצא ידי חובת ספירה?

שאלה:
מי שאינו מבין לשון הקודש וסופר העומר אם יוצא ידי חובת ספירה ?
תשובה:
מצויים אצלנו בעלי תשובה ולא יודעים תרגום לשון הקודש, ומראים להם בסידור את נוסח הספירה אבל אינם יודעים פירוש הדברים כלל, ומפורש במ"א והפוסקים שספירת העומר מועיל בכל לשון, אמנם אדם שאינו מבין אפילו בלשון הקודש מה שסופר לא יצא, שאם אינו מבין אין זה ספירה כלל, וכ"פ במ"ב תפ"ט סק"ה, וע"כ הצעתי לכתוב בלשון המדוברת כאן (אנגלית) הנוסח "היום יום פלוני לעומר" וכשצריך לספור שבועות יכתבו גם השבוע בשפה זו, ויועיל שיוצאין לכ"ע שיודע מה שסופר וזהו תיקון גדול בעזהשי"ת.
הן אמת שב"מור וקציעה" מפקפק על דברי המ"א שפוסק שאם לא מבין לא יצא, ברם עיין בשעה"צ (תפ"ט ס"ק ו') שדוחה דברי היעב"ץ אלו ופירש דאם אינו מבין הספירה אין כאן ספירה כלל, דומיא דמש"כ האחרונים דלימוד תושבע"פ אם אינו מבין לא קיים מצוה כלל, וכן נקטו הא"ר והחק יעקב לדינא. וכן בעה"ש ובסידור דרך החיים דלא יצא. ושפיר הוי תיקון גדול לספור בלע"ז אכן הברכה יברך ככולם - בלשון הקודש.
להיזהר לכתחילה מלומר קודם הספירה היום ל"ג בעומר
והואיל וספירת העומר מועיל בכל לשון, הנה מצוי שבהגיע ליל ל"ג בעומר אומרים לפני הספירה בלשון המדוברת שהיום ל"ג בעומר, ויש לחשוש שבזה שאמר כן יצא כבר ידי ספירה ושוב לא יוכל לספור בברכה, ע"כ צריך להזהיר הציבור על כך. (וראיתי מחלוקת באחרונים אם מועיל לספור בנוסח: "היום יום ג' בעומר" או צריך לומר דוקא במלואו: שלישי, ומובא במ"ב סימן תפ"ט בביה"ל ד"ה מונה ונראה כיון שמועיל בכל לשון שאינו אלא כמו פירוש וביאור ודאי מועיל לספור גם בר"ת כשמשתמשים כן ללשון, דלא גרע מסופר בכל לשון ולכן נראה שיצא)
ומיהו במ"ב (תפ"ט סקכ"ב) מקיל בדיעבד כשאמר היום ל"ג בעומר ולא הזכיר שבועות שיוכל לספור בברכה, וכן ממשיך לספור בברכה שלמ"ד מצוות צריכות כוונה הלוא לא יצא באמירתו וא"כ לא יצא וסופר בברכה, וכן למ"ד אין צריכות כוונה כתב הט"ז דזה הוי כמכוין שלא לצאת. ובפרט כשאמר ל"ג בעומר ולא אמר "היום" כ' הט"ז ומג"א דלכו"ע שפיר דמי וכ"פ במ"ב סקכ"ה, עי"ש בשעה"צ דאף שיש מפקפקים בזה מ"מ כן נקטו האחרונים לדינא, אבל לכתחילה בודאי ראוי ליזהר כמו שהעלינו שלא לומר היום ל"ג בעומר אף שאינו מכוין בכך לספירה, וכן מצאתי בלוח ארץ ישראל מהגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל שהזהיר על כך.