האם בזמננו יש היתר לא להשתתף בסעודת ברית אף כשהזמינו אותו?
שאלה:
האם בזמננו יש היתר לא להשתתף בסעודת ברית אף כשהזמינו אותו?
תשובה:
קיימא לן רמ"א יורה דעה סימן רס"ה סעיף י"ב, ומקורו בגמרא (פסחים קי"ד ע"א): "מי שאינו אוכל בסעודת מילה הוי כמנודה לשמים", ודווקא כשנמצאו שם בני אדם מהוגנים, אבל אם נמצאו שם בני אדם שאינם מהוגנים אין צריך לאכול שם.
ובפתחי תשובה יורה דעה (סימן רס"ה ס"ק י"ח) הביא בשם שו"ת מקום שמואל סימן פ' שכתב בשם ספר שרביט הזהב וזה לשונו: "וראיתי רבותי גאוני עולם, שהיו מוחים בשמשים הסובבים בתי בני ישראל ומזמינים אותם לסעודת ברית מילה, ומזהירים אותם שלא להזמינם, באמרם אולי מטעמים המתהווים לא ילכו לסעוד שמה ויהיו ח"ו בכלל נידוי".
והנה בערוך השולחן (סימן רס"ה ס"ק ל"ז) כתב שעתה אין חשש בזה, כי בעוונותינו הרבים על פי רוב ימצאו שם גם בני אדם שאינם מהוגנים, שאז מדינא ליכא חיוב ללכת.
וכן הגאון ר' צדוק הכהן מלובלין בספר הזיכרונות (עמוד כ"ט) כתב: "כל מי שאינו הולך לסעודת מילה כשמזמינים אותו הוי כמנודה לשמים, ומיהו אם נמצאו שם בני אדם שאינם מהוגנים רשאי להימנע מלילך לשם. והוא הדין אם בעל הבית רע עין. ונראה שכל זה דווקא כשאינו עוסק בתורה אז, אבל אם עוסק בתורה, לא יהא אלא מצוה גדולה, העוסק בתורה פטור מן המצווה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, וכן אם עוסק באיזה מצווה רשאי להימנע".
וכן בארחות יושר פרק כ' כתב: "ראיתי רבים בזמן הזה שמזמינים אותם לסעודת ברית ואינם הולכים אף שיש שם בני אדם מהוגנים, והיינו טעמא דבזמן הזה מוכרח הבעל הבית להזמין אנשים הרבה משום שורת דרך ארץ, ואינו מקפיד שיבואו, ולפעמים ניחא ליה שלא יבואו שלא זימנם אלא מפני הכבוד".
ועוד יש לומר: דווקא כשאין שם מניין בלעדו אם אינו הולך הוי כמנודה לשמים, אבל אם יש שם מניין אין להקפיד. וקצת ראיה לזה, שמהר"ש מלובלין היה סנדק בעל ערב שבת ולא רצה לילך לסעודה סמוך למנחה בעל ערב שבת מפני כבוד השבת מאחר שהיה שם מניין בלעדו.
ובשו"ת דברי יציב (יורה דעה סימן קס"ג) כתב דדווקא ביושב שם ואינו רוצה להסב עמהם, שכן משמעות הלשון "ויש אומרים מי שאינו מיסב" וכו', וכן הוא לשון הרמ"א "מי שאינו אוכל", אבל לא מצינו שמחויב לילך דלא קאמר מי שאינו הולך לאכול.
