האם יש איסור לתרום דם רק כדי לקבל כסף על זה משום דחובל בעצמו?
שאלה:
בפרשת נח (בראשית ט', ה') "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ".
מכאן ילפינן בגמרא (בבא קמא צ"א ע"ב) שאסור לו לאדם לחבול בעצמו, ומסיק בגמרא שאין ראיה מכאן, דדילמא כאן מיירי במיתה וילפינן משאר מקומות.
יש לחקור מי שרוצה לתרום דם רק כדי להרוויח ממון, שעכשיו אין צריכים את דמו לחולה ואין חשש פיקוח נפש, כגון בתורם לנוכרי, האם יש איסור לחבול בעצמו או דילמא לצורך ממון ליכא איסור לחבול בעצמו.
תשובה:
הנה בפסקי תוספות (בבא קמא ס"ק רט"ו) כתב: אסור לחבול לצורך ממון. אם כן, חזינן להדיא שאסור לחבול לצורך ממון, לפי זה יהא אסור להקיז כשעושהו רק לצורך ממון.
וכן כתב בים של שלמה (בבא קמא פרק ח' ס"ק נ"ט) שאסור לחבול ולבייש עצמו בעבור צורך ממון.
הנה בשו"ת אגרות משה (חושן משפט חלק א' סימן ק"ג) נשאל האם מותר להניח לרופאים להוציא ממנו דם להכין בעבור חולים שיצטרכו לזה, כדרך הרופאים בזמננו שמכניסים דם אדם לחולים מסוכנים לרפאותם, והוא באופן שאין בזה דין הצלת נפש משום שעדיין אין כאן חולה אך מכינים לחולים שיזדמנו, ומי יודע אם יבוא הדם הזה שיוציאו ממנו לחולה שדוחים איסורים בשבילו, אם רשאי בשביל הרווח שמשלמים בעד זה שהוא צריך למעות.
ומסיק: בחבלה זו להוציא דם על פי השגחת הרופאים יש טעם גדול שלא לאסור, דהא מצינו שבדורות הקודמים היו נוהגים להקיז דם אף רק לאקולי, כמפורש בגמרא (שבת קכ"ט) וגם איתא שם אמר שמואל: פורסא דדמא כל תלתין יומין בנעוריו עד ארבעים שנים, ואחר כך עד שישים שנה אחת לשני חודשים, ואף אחר שישים אחת לשלושה חודשים. עיין שם ברש"י ובהגהות מימונית (פרק ד' מדעות) בשם רבינו חננאל איתא גירסא אחרת דלא כבר"ח הנדפס, ולכן אף שנשתנה אחר כך כמו בזמן הרמב"ם כדכתב בפרק ד' מדעות הלכה י"ח שיקיז רק בצריך לזה ביותר ואחר חמישים שנה לא יקיז כלל ועיין בכמה מקומות, ועתה נשתנה עוד יותר שאין מניחין להקיז כלל, מכל מקום ודאי גם עתה איכא גם רפואה בזה דלא יהיה שינוי גדול כל כך, וגם היום מוציאין הרופאים כמעט בלא צער, ולכן אפשר אין לאסור בחבלה זו דהקזת דם, והרוצה להקל אין למחות בו כיון שהיא סברא גדולה.
אבל בשו"ת משנה הלכות (חלק ד' סימן רמ"ה) אוסר לתרום דם בשביל ממון, כיון דהקזת דם חבלה הוא ואסור לחבול בעצמו לצורך ממון, אסור להשתתף בנתינת דמים בכל אופן אם לא בפיקוח נפש, או שהוא לרפאותו.
