האם יש הידור לקחת את הערבות של הלולב להושענא רבה
שאלה:
האם יש הידור לקחת את הערבות של הלולב להושענא רבה, שכיון שאיתעבד בה מצוה יתעבד בה מצוה אחריתי?
תשובה:
כתב השו"ע (סימן תרסד ס"ו) אין אדם יוצא ידי חובתו בערבות שבלולב, אפילו הגביה אותם פעמיים, אחד לשם לולב ואחד ערבה, ויש אומרים שיוצא בה, וכתב המשנ"ב (ס"ק כא) ודע דאפילו לשטה הראשונה דאינו יוצא בערבה שבלולב זהו דוקא כל זמן שהיא אגודה בלולב עם שאר מינים, אבל אם התיר אגדו של לולב לאחר נטילה, ונטל הערבה בפני עצמו פשיטא שיוצא בה. ובביכורי יעקב (ס"ק יח) כתב דאפילו לכתחילה אפשר לעשות כן, ומדברי המשנ"ב משמע שהוא רק בדיעבד שאם התיר אגודו שהוא יוצא בה, ולכאורה צריך ביאור דלמא באמת לא נאמר שכולם יקחו דוקא את הערבה שבלולב שמאחר ונעשתה בערבה מצוה אחת שהיא נטילת לולב, יתעבד בה מצוה אחריתי שהיא ערבות של הושענא רבה, כמו שמצינו (סימן תקכז במשנ"ב ס"ק מח) בעירובי תבשילין שיניח את הפת ללחם משנה. וכן כתב בהגהות מיימוניות (סוף פ"ז מהלכות לולב סק"א) וז"ל: וריב"ק היה נוהג בערבה, וכן בערבה של לולב לתקן מן העצים קולמוסים, ולבער בהם חמץ בפסח, כדאמר לגבי עירוב, הואיל ואתעביד בה חדא מצוה.
ואין לומר דהטעם שאין יכולים לשנותה משום שזה הורדה בקדושה, שערבה שבלולב יסודו מדאורייתא, והערבה של הושענא רבה הוא רק מנהג נביאים, דהרי כתב הבית יוסף (יורה דעה סימן רנט ובש"ך שם ס"ק יא) דדוקא תשמיש דקדושה אסור להוריד מקדושתו, אבל תשמיש דמצוה מותר.
והנה בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ב סימן עו סק"ב) הסתפק אם בדבר שהוקצה למצוותה מותר לעשות מצוה אחרת, דיתכן דלא אמרו הוקצה למצוה דמשמע שלכל מצוה מותר להשתמש בה, אלא למצוותו דוקא למצוה זו, משמע דגם מצוות אחרות אסור לעשות בה, ויש ליתן טעם כמו שאין מעבירין על המצוות שמבזה מצוה זו שמניח אותו כדי לעשות מצוה אחרת, כך אסור לעשות מצוה אחרת בדבר שהוקצה למצוה זו, והא דאמרו כיון דאיתעביד ביה מצוה חדא, היינו כשכלה מצוה הראשונה, עיין שם. וא"כ לאור זאת משום הכי אין ליטול את הערבה של הלולב שכיון שאתקצאי לכל השבעה ימים כמבואר בשו"ע (סימן תרמט ס"ה וסימן תרנג ס"א), אסור ליטלו למצוה אחרת, אלא שאפשר לחלק ולומר דדוקא אם המצוה נסתיימה, כגון עירובי תבשילין כאשר נכנסה השבת, משא"כ בעניננו הערבה ראויה למצותה במשך כל ההושענא רבה, בכה"ג לא מבטלים את המצוה כדי לקיים מצוה אחרת.
