האם מוטל על השוכר לעשות אמה על אמה זכר לחורבן הגאון רבי משה בראנדסדארפער שליט"א

האם מוטל על השוכר לעשות אמה על אמה זכר לחורבן

שאלה:

מעשה מאברך אחד שנכנס כעת להתגורר בדירה שכורה, והבחין שבעל הדירה צבע את קירות הבית ולא השאיר שם אמה על אמה זכר לחורבן, ועתה בא בשאלתו אם מוטל עליו לעשות אמה על אמה או שחוב זה מוטל על בעל הדירה ולא על הדר בה.

תשובה:

לכתחילה עליו ליטול רשות מהמשכיר ולעשות האמה על אמה, כי יש דעות בפוסקים שזהו חובת הדר. אמנם אם בעל הדירה מסרב, יכול לסמוך על הדעות שאין זה חובת הדר אלא חובת המשכיר והמשכיר עובר על האיסור ולא השוכר.

מקורות וביאורים:

דהנה איתא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תקס' סעיף א'): "והלוקח חצר מסוידת ומכויֶרת (פירוש מצוירת), הרי זו בחזקתה ואין מחייבים אותו לקלוף בכותלים". עכ"ל. ועיין במגן אברהם (שם), שכתב וזה לשונו: "דתלינן שנעשה קודם החורבן או שנעשה ביד עכו"ם ולקחה ישראל ממנו אבל אם יודע שנעשה באיסור חייב לקלפו". עכ"ל.

והמגן אברהם מיירי בלוקח דהיינו קונה דהוא חייב לקלפו, אבל השוכר שהבית אינו שלו, בהא לא מיירי.

ונראה דהשוכר אינו חייב בזה. וכן מורה לשון המחבר (שם) ש"משחרב בית המקדש, תקנו חכמים שהיו באותו הדור שאין בונים לעולם בנין מסויד ומכויָר כבנין המלכים, אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד". עכ"ל. ומבואר דדווקא בביתו הוא דחייב אבל לא בבית של אחרים.

אמנם אם השוכר חוזר ומסייד הקירות נראה שצריך להשאיר אמה על אמה, דבכהאי גוונא מוטל עליו לסייד על פי חובתו של בעל הדירה, ואם בעל הדירה לא עשה כהוגן שלא שייר, על כל פנים צריך הוא לשייר. ועיין שם במשנה ברורה (ס"ק ד') דאם נפל אפילו אם ידוע שבפעם הראשון היה ביד עכו"ם מכל מקום כשחוזר ובּוֹנֶה מחוייב לשייר השיור. חזינן מהכא דאף שבבניין הראשון היה פטור לגמרי מכל מקום השתא כשבונה נתחדש עליו החיוב. ועל אחת כמה וכמה בנדון דידן.