האם רצוי שיתן מטריה לחברו בשעת הגשם והוא עצמו ירטב

שאלה:

כשיורדים גשמים, והוא וחברו צריכים מטריה וכל אחד הולך לדרך אחרת, האם רצוי שיתן את המטריה שלו לחברו והוא עצמו ירטב, או שמא הוא קודם?

תשובה:

קיימא לן (בב"מ דף סב ע"א) דחייך קודמים, כמו כן שנינו בבבא מציעא (דף לג ע"א) אבידתו ואבידת אביו, אבידתו קודמת שנאמר 'אפס כי לא יהיה בך אביון' שלך קודם לכל אדם. ולכאורה אין צריך ליתן לחבירו, בכל זאת יתכן דלענין גשמים יש מקום שיתן את המטריה שלו לחבירו והוא ירטב, וזאת על סמך הנאמר במסכת יומא דף נג ע"ב שהכהן גדול היה מתפלל ביום הכיפורים 'שלא תכנס תפלת עוברי דרכים לפניך', ופרש"י המתפללים שלא ירדו גשמים, והקשה מו"ח מרן הגר"יש אלישיב שליט"א (בספר הערות) וכי יעלה על הדעת שמשום הפרעה רגעית שהגשמים מפריעים להם יתפללו עוברי דרכים ויעכבו הגשמים לכל הארץ, אטו בשופטני עסקינן, והרי סוף כל סוף גם הם נצרכים לגשמים? והשיב מו"ח [מרן הגרי"ש אלישיב] זצ"ל דאין כוונה שעוברי דרכים יתפללו ממש שיפסקו הגשמים, אלא שעצם מה שיוציא עובר הדרכים אנחה מפיו עלול לגרום שתתקבל למעלה אנחתו, כי אנחה של יהודי אינה דבר פשוט, ולכן התפלל הכה"ג שלא תתקבל אנחה זו שבכחה להפסיק את הגשמים, יעו"ש.

ולפי זה אם בעל המטריה יודע בעצמו שהוא יגל וישמח בגשמים ולא יוציא כל סוג אנחה מפיו, אולם חברו יאנח, אולי יתן לו את המטריה, ואעפ"י שחייך קודמין, בכל זאת יתכן כי בגלל זאת שחייך הקודמים, לכן רצוי לתת לו את המטריה כדי שלא יאנח ויהיה לבעל המטריה גשמים.