מוקצה בספר טלפונים וחוברת תווים
פוסקי זמנינו דנו על כלי שאינו עושה פעולת איסור בכלי עצמו ורק הכלי מסייע לעשות מלאכת איסור בכלי אחר, האם דינו ככלי שמלאכתו לאיסור, וכגון ספר טלפונים שבספר עצמו אינו עושה פעולת איסור, אלא שע"י הספר עושה פעולת איסור, או חוברת תוים שמסתכל בה בשעה שמנגן בכלי שיר וכיו"ב.
ולענ"ד יש להוכיח דדינו ככלי שמלאכתו לאיסור, דהנה איתא במתני' שבת (קכג ב) דקנה של זיתים ניטל בשבת, והרמב"ם בפיהמ"ש ובהלכות שבת (פכ"ו ה"ז) פירש דזהו כלי שמוסקין בו הזתים, והרמב"ם בהלכות סיים והוי כלי שמלאכתו לאיסור וניטל רק לצורך גופו ומקומו, (ופשוט שכ"ה שהרי עושה בו פעולת איסור ממש שמוסק הזתים).
אבל רש"י פירש דקנה של זיתים משתמש בו כדי להפוך הזתים לבדוק אם כמרו הזתים כל צרכן והם ראוים לעוצרן בבית הבד. והתפא"י העתיק פירושו של רש"י וסיים דמה דאמרו ניטל בשבת היינו רק לצורך גופו ומקומו דהוי כלי שמלאכתו לאיסור. וכן הרע"ב בפירו' המשניות העתיק שם פירוש רש"י ועיי"ש בתוס' חדשים (שע"ג המשניות) שכתב דמה שלא סיים הרע"ב שלא הותר רק לצורך גופו ומקומו, היינו לפי שסמך על מה שיפרש כן במשנה דלקמן. והיינו דס"ל דגם לפירוש הרע"ב שפירש כרש"י ג"כ דינו ככלי שמלאכתו לאיסור.
והנה לפירוש רש"י הרי בהאי קנה של זיתים אינו עושה פעולת איסור, ורק שבשעה שבדעתו לעשות מלאכת איסור והיינו לעצור הזיתים בבית הבד, הוא משתמש בקנה כדי לידע אם הזיתים כבר ראויים לעוצרן, ומ"מ פירשו התפא"י ותוס' חדשים דדינו ככלי שמל"א. הרי מבואר דגם כלי המסייע לעשיית מלאכת איסור ג"כ הוי כלי שמלאכתו לאיסור.
