משכיר שהתנה עם השוכר לשלם סך חמישים דולר על כל יום שהוא לא מתפנה מהדירה האם אין בזה משום ריבית?
שאלה:
שוכר שחתם על חוזה שכירות, ובנוסח החוזה ישנו סעיף שאם בתום ימי השכירות אינו עוזב את הדירה יהיה תשלום השכירות סך חמישים דולר על כל יום שעובר, האם אין בזה משום ריבית?
תשובה:
הרי שאין בזה שום חשש ריבית, דאף שבהלוואה אסור באופן זה גם אם סיכם איתו לכתחילה שייקנס בעבור עיכוב הפרעון [כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קעז, סעיף טז) וזה לשונו: "אם חייב עצמו לתת למלווה כך וכך בכל שבוע בעוד שמעכב ממנו, הרי זה ריבית גמור". וכתב הרמ"א: "אף על גב דכתב לו כך דרך קנסא, אם לא אפרע לך לזמן פלוני אתן לך כל שבוע כך וכך, ואף על גב דאם היה פורע לו בזמנו לא הוי כאן ריבית כלל, מכל מקום הואיל וכתב לו ליתן לו קצבה בכל שבוע ושבוע, הוי ריבית גמור, וכן עיקר, אף על גב דיש מקילין והתירו ללוות בריבית בדרך זה". עכ"ל[, מכל מקום בנידון דידן שאני, כיון דהוי רק קנס עבור העיכוב, ומה שהוא משלם חמישים דולר עבור כל יום שעובר, הוא התחייבות חדשה, חוזה שכירות חדש.
ביאור הדברים:
שהרי הוא דומה למה שכתב שם בשולחן ערוך בסעיף הקודם (סעיף טו), לעניין עיכוב הנדוניא, וזה לשונו: "המתחייב לפרוע לחתנו לנדוניא לזמן פלוני ואם יעכב מלפרוע יוסיף על סך הנדוניא על כל עשרים דינר מהם ז' פשיטים בכל חודש, מותר, שזה דומה לנותן מתנה לחבירו ואומר לו, אני נותן לך כך וכך לזמן פלוני, ואם לא אתן לך לזמן פלוני עוד אני מוסיף כך וכך, שהוא מותר". עכ"ל. חזינן להדיא שאין בזה שום איסור ריבית.
