ענייני בר מצוה

קביעת שבת העליה לתורה

שאלה:

האם יש עדיפות לקביעת העליה לתורה בשבת קודם או אחרי יום הבר מצוה.

תשובה:

נוהגים שהנער עולה בשבת קודם הבר מצוה, שהרי עולה למפטיר שאף קטן רשאי לעלות בו, ולא לאחד משבעת הקרואים. אמנם כשיש סיבה מיוחדת, ניתן לקבוע אף לאחריה, ושמעתי מרבינו זצ"ל שאף אם הנער מעדיף לעלות בשבת שלאחריה משיקולי נוחות הקריאה כגון שהקריאה בשבת שאחרי קצרה יותר מזו שלפניה, היא סיבה מספקת שבגינה ניתן לקבוע לעלות בשבת שלאחריה.

 

עליית החתן בשבת אחר שעלה בשני וחמישי

שאלה:

חתן בר מצוה שקיבל עליה לתורה ביום שני, האם צריך להעלותו שוב פעם נוספת בשבת.

תשובה:

אין זה 'חיוב', אך כך נהגו בתפוצות ישראל. ואם לא יתנו בשבת הסמוכה כגון שהוא ראש השנה וכיו"ב יעלה בשבת שלאחריה.

 

בר מצוה בשבת - עולה בו ביום

שאלה:

כשחל בר המצוה בשבת, האם הנער עולה לתורה בשבת קודם הבר מצוה, או רק בשבת הבר מצוה.

תשובה:

נהוג לעלות בו ביום שנעשה גדול. וכדברי הביאור הלכה (קלז ד"ה בשבת) ומקורו בשערי אפרים "נער שנעשה בר מצוה בשבת הוא קודם לכל החיובים, כיון שהוא יום חינוכו", הרי שעולה ביום חינוכו, ולא בשבת שקודם לכן (וטעות דפוס היא אלו הגורסים בבה"ל "שנעשה בר מצוה באותה שבוע").

 

עליית האב ב'ברוך שפטרני'

שאלה:

האם יש חיוב לתת לאב עליה בשעה שמברך 'ברוך שפטרני'.

תשובה:

אין זה אלא בגדר 'חיוב קטן', שכיון שעושה את מצוותו בברכה זו נותנים לו עליה.

 

'ברוך שפטרני' – בתענית

שאלה:

כאשר נעשה בר מצוה ביום תענית, האם יברך האב 'ברוך שפטרני' ביום התענית או בשבת שלאחריה.

תשובה:

אם הנער אינו חלש וצם, יקבל עליה בתענית, ואביו יברך לאחר מכן.

ואין לחשוש שעדיין לא הביא ב' שערות, אלא ניתן לסמוך על 'חזקה דרבא' לברכה זו, כיון שנאמרת בלא שם ומלכות.

ואף שיש המדייקים מדברי המשנה ברורה (רכה, ו) "נהגו שלא לברך עד... שהוא קורא בתורה בשבת ראשונה", הורה מרן הגרי"ש אלישיב שכשאפשר עדיף לברך בו ביום, ודברי המשנ"ב אמורים כשאין קריאה בתורה באותו היום.

 

עליה לתורה לנער שנולד בין השמשות

שאלה:

האם ניתן להעלות לתורה ביום שני חתן בר מצוה שנולד בבין השמשות שבין שני לשלישי.

תשובה:

אם אכן נולד בבין השמשות, יכול לעלות אף ביום הקודם, שמא כבר נעשה בו בן י"ג, משום שמעיקר הדין אף קטן עולה לתורה (רפד, ג), אלא שנהגו שלא להעלות קטן לתורה (משנה ברורה שם יב), אך זהו דווקא בוודאי קטן, אך בספק קטן אין מנהג שלא להעלותו.

ואף שקטן עולה רק למניין שבעה ולא בימים שקורין פחות משבעה קרואים (שם יא), אך ביאר מרן הגרי"ש אלישיב שהוא רק מהחומרא שלא להעלות הקטן, אך במי שמסופק כיון שנולד בבין השמשות לא נהגו בחומרא זו, ויכול לעלות אף בימים שאין שבעה קרואים.

שו"מ בפתחי תשובה (רפב, ג) שבדיעבד קטן עולה אף למניין שלשה, הרי שאין זה מעיקר הדין אלא מיסוד המנהג שקטן לא עולה.