עשיית עטרה בראש הטלית
שאלה:
האם יש חיוב לעשות עטרה בראש הטלית?
תשובה:
בפרשתנו (שמות כו, ל): "וְהַקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ". בגמרא ירושלמי (שבת פרק יב, הלכה ג) פריך: וכי יש משפט לקרשים? אלא, קרש שזכה ליתן בצפון ינתן לעולם בצפון.
הנה במגן אברהם (אורח חיים סימן ח, ס"ק ו) מביא בשם השל"ה דנוהגים לעשות בטלית עטרה מחתיכת משי כדי שאותן ציצית שהיו לפניו יהיו תמיד לפניו, ואותם שהיו לאחריו יהיו תמיד לאחריו. ומביא מקור לזה מהירושלמי הנ"ל (שבת פרק יב, הלכה ג) דדפנות שהיו בצפון יהיו בצפון, אם כן הוא הדין לגבי ציצית.
וכן כתב בלחם חמודות (דף יב) שיעשה סימן בטלית בראש, כדי שלא יהפוך את הראש, משום דמעלין בקודש ואין מורידין. אבל האר"י (מובא במגן אברהם שם) לא הקפיד כלל על איזה צד הוא לובש את הטלית וכמו שנוהגים הרבה. וכן כתב בשער הכוונות (ענין הציצית דרוש ב') שאין להקפיד להניח סימן בטלית להשים תמיד צד אחד על הראש דאין שורש למנהג זה.
ובשיירי כנסת הגדולה (סימן י') מביא את דברי הלחם חמודות, וכותב עליו: ולולא דאינהו בקיאים במעשיהם טפי מינן, הייתי אומר דמה שנוהגים לעשות עטרה בראש, הוא משום שמקום הנחת הטלית בראש כלה מהר משאר הטלית, לכן נותנים דבר אחר על גביו כדי שלא יתכלה מהר. ובאליה רבה (סימן י', ס"ק ד') כתב דמשמע שסבירא להו שאין קפידא להפוך את הטלית.
יש להקשות: מדוע לא חשש האר"י משום "מעלין בקודש ואין מורידין"? איכא כמה תרוצים:
א. על פי מה שכתב המרדכי (מובא בש"ך יורה דעה סימן רנ"ט, ס"ק י"א, עיין בספרי החדש שנת תשס"ח פרשת שלח אריכות גדולה על המרדכי) דבתשמישי מצוה אין את האיסור של מעלין בקודש ואין מורידין. לפי הנ"ל אתי שפיר (מעדני אשר). ובאמת בשו"ת מהר"ם שיק (אורח חיים סימן ע"ה) הקשה על המגן אברהם איך יליף תשמישי מצוה מתשמישי קדושה, וכן בשו"ת מהרש"ם (חלק ב', סימן ל"ט) כתב דדברי המגן אברהם הויא מילתא דחסידות, כיון דהויא תשמישי מצוה.
ב. על פי מה שכתב האליה רבה (אורח חיים סימן מ"ב, ס"ק א') בשם זקינו, וכן בשערי תשובה (אורח חיים סימן מ"ב), דבחלק אחד לא שייך מעלין בקודש ואין מורידין כיון דהויא גוף אחד (מעדני אשר).
