שינת תינוק בעגלה - האם היא אוסרת את המאכלים שמונחים תחתיה?
שאלה:
האם אוכל שהונח בסל של עגלת תינוק נאסר באכילה כשהתינוק ישן מעליו?
תשובה:
בנידון זה לכאורה יש צדדים רבים להקל, חדא די"א [מזמור לדוד ויפה ללב] דלא אסור אלא כשהאוכלין ומשקין מונחין ע"ג קרקע ממש, ואף ע"ג מקום מרוצף הקילו שם, מובא כ"ז בדרכ"ת קט"ז סקל"ז וכאן הרי מונח ע"ג העגלה. ב. י"א שלא אסרו אלא במטה המיוחדת לשינה, וכמוש"כ בדרכ"ת שם סקל"ה בשם מילי דחסידותא. ג. די"א שדין רוח רעה באוכלין ומשקין תלוי במי ששורה עליו הרו"ר של שינת הלילה, ולכן לא אסרו במיטה של גויים, וכדעת התשורת שי המובא בדרכ"ת שם סקל"ט, וכאן הנידון בתנוק דלהרבה פוסקים אין שורה עליו רו"ר בשינה.
אך באמת נראה שדעת הגר"א להחמיר בכל זה, וכמוש"כ בבנין עולם והבינת אדם משמו שאסר אף תיבה שמונח בתוכה סוכר שישן עליה אדם מעט ביום, הרי שאף שאינו מטה ואינו מונח ע"ג קרקע אסר, וגם מדאסר גם בשינת היום, אף על פי שדעת הגר"א בביאורו סי' ד' שעיקר רו"ר תלויה רק בשינת הלילה, חזינן שאין תלוי כלל דין זה דתחת המטה בדינא דרו"ר בשינה.
וכיון דשורשו סתום ואין ידוע לנו, לא נוכל להכריע ברוח רעה מה טיבו, ולכן קשה להקל בדבר שהגר"א זצ"ל החמיר בזה מאד, ומ"מ נראה שאין להחמיר רק אם ישן עליה התינוק, אבל אם לא ישן כולי האי אין להחמיר, שאף בתיבה לא אסר הגר"א רק כשישן עליה ביום, כיון שאין שם מטה עליה, וגם בישן עליהם נראה שאין להחמיר לאחרים, אחרי שלדעת הרבה פוסקים גם תחת המטה ממש אינו אסור בדיעבד באכילה, ומ"מ תלוי מי השואל ובפרט במילי דסכנה לנפש, וראוי לומר לו שבעל נפש יחמיר על עצמו, ואם אפשר להדיחו ג"פ עדיף טפי ואולי יועיל גם לזה, לדעת התורת חיים ועוד שהשוו רו"ר זו לרו"ר דשינה, ובודאי לא חמיר מהתם.
