התורה נקנית ביסורין
עוֹד יִרְמֹז עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.) שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם לֹא נְתָנָם אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, שֶׁהֵם תּוֹרָה וְכוּ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (ברכות סג.) בְּפָסוּק (משלי ל:לב) ״אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא״ שֶׁכָּל הַמְּנַבֵּל עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה סוֹפוֹ לִהְיוֹת מִתְעַלֶּה, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ וְצִעֲרוּ עַצְמָם בָּזֶה, ״יִשָּׂא״ – פֵּרוּשׁ יִתְעַלֶּה מִצַּד דִּבְּרוֹתֶיךָ, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא הַמְּרוֹמֶמֶת וּמְנַשֵּׂאת, כְּאָמְרוֹ (משלי ח:טו) ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״ וְגוֹ׳.
