אֲתוֹנוֹ של בִּלְעָם
אָנוּ מַכִּירִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַמְפֻרְסָם שֶׁאֵרַע בַּאֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם שֶׁפָּתְחָה אֶת פִּיהָ וְדִבְּרָה. בֵּין הַיֶּתֶר אָמְרָה הָאָתוֹן (בַּמִּדְבָּר]: "הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". הַגְּמָרָא מְלַמְּדֵנוּ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַמִּשְׁפָּטִים הַלָּלוּ מִסְתַּתְּרִים בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת לְבִלְעָם הָרָשָׁע.
כָּךְ מְסַפֶּר הַגְּמָרָא:
בִּלְעָם הָרָשָׁע רָכַב עַל אֲתוֹנוֹ, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ אֲנָשִׁים שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל אָתוֹן, נְקֵבַת הַחֲמוֹר, כְּדֵי לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מַדּוּעַ אַתָּה רוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְלֹא עַל סוּס? הֲרֵי עַל סוּס אֶפְשָׁר לִדְהֹר מַהֵר יוֹתֵר. הֵשִׁיב הַשַּׁקְרָן: הַסּוּס שֶׁלִּי נִמְצָא בַּמִּרְעֶה וּמִהַרְתִּי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, לָכֵן לָקַחְתִּי אֶת הָאָתוֹן.
מִיָּד פָּתְחָה הָאָתוֹן אֶת פִּיהָ, בִּיְּשָׁה אוֹתוֹ לְעֵינֵי כֹּל, וְאָמְרָה: "הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ" - לָמָּה אַתָּה מְשַׁקֵּר? אֲנִי מְשַׁמֶּשֶׁת אוֹתְךָ וְלֹא הַסּוּס. נִסָּה בִּלְעָם לְהִתְגּוֹנֵן בִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים וְאָמַר: בָּהּ אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ לְמַשָּׂאוֹת, לֹא לִרְכִיבָה. אָמְרָה הָאָתוֹן לַשַּׁקְרָן: "אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי" - אֲנִי מְשַׁמֶּשֶׁת אוֹתְךָ לִרְכִיבָה וְלֹא לְמַשָּׂאוֹת. נִסָּה בִּלְעָם לְהִתְגּוֹנֵן: אֲבָל זֶה לֹא בְּאֹפֶן קָבוּעַ. אָמְרָה הָאָתוֹן לַשַּׁקְרָן: מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" - מֵאָז וּמִתָּמִיד אַתָּה רוֹכֵב עָלַי.
