"אָטוּ בְּשׁוּפְטָנִי עָסְקִינַן"?
בַּמִּשְׁנָה כָּתוּב: "וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא בְטַעֲנָה: הַשֻּׁתָּפִין…". שואל על כך הגמרא:"אָטוּ בְּשׁוּפְטָנֵי עָסְקִינַן?" הַאִם עוֹסְקִים כָּאן בִּמְשֻׁגָּעִים? כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁשֻּׁתָּפִים נִשְׁבָּעִים בְּלִי שֶׁאִישׁ טוֹעֵן כְּנֶגְדָּם כְּלוּם?
מסביר הגמרא ואומר שכָּךְ היא כַּוָּנַת הַמִּשְׁנָה: "וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִים שֶׁלֹּא בְּטַעֲנַת בָּרִי אֶלָּא בְּטַעֲנַת שֶׁמָּא".
כַּוָּנַת הַמִּשְׁנָה שֶׁשֻּׁתָּף יָכוֹל לְחַיֵב אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא לָקַח כֶּסֶף מֵהָעֵסֶק הַמְשֻׁתָּף, אֲפִלּוּ אם הוּא רַק חוֹשֵׁד בּוֹ, אֲבָל אֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁלָּקַח כֶּסֶף.
מַה בֶּאֱמֶת הַסִּבָּה שֶׁהוּא רַשַּׁאי לְהַשְׁבִּיעוֹ? מִפְּנֵי שֶׁמִּטֶּבַע הָעוֹלָם שֻׁתָּף יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לָקַחַת כֶּסֶף מֵהָעֵסֶק הַמְשֻׁתָּף בְּלִי לְיַדֵּעַ אֶת שֻׁתָּפוֹ, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה: אֲנִי טוֹרֵחַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אֲנִי עוֹבֵד יוֹתֵר קָשֶׁה, וְכַדּוֹמֶה.
