גְּזֵרַת הַכָּתוּב בְּדִינֵי בּוֹר
אַב הַמַּזִּיק "בּוֹר" - הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב לְשַׁלֵּם עַל הַנְּזָקִים שֶׁאֵרְעוּ לְמִי שֶׁנִּזּוֹק מֵהַבּוֹר.
בעניין הזה יש גְּזֵרַת הַכָּתוּב בְּדִינֵי בּוֹר. הַתּוֹרָה קוֹבַעַת בפָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים כך:"וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם…".
מַדּוּעַ הַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה שֶׁדַּוְקָא שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר נָפְלוּ לַבּוֹר?
מִכָּאן דָּרְשׁוּ חֲז"ל שֶׁהַתּוֹרָה מְבַקֶּשֶׁת לְלַמְּדֵנוּ: "שׁוֹר - וְלֹא אָדָם, חֲמוֹר - וְלֹא כֵּלִים". כְּלוֹמַר, בַּעַל הַבּוֹר חַיָּב לְשַׁלֵּם רַק עַל נֶזֶק שֶׁאֵרַע לְבַעֲלֵי חַיִּים בַּבּוֹר, וְלֹא עַל אָדָם שֶׁנָּפַל בּוֹ וָמֵת. כְּמוֹ כֵן, אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם עַל נֶזֶק שֶׁאֵרַע לְכֵלִים שֶׁנָּפְלוּ לַבּוֹר.
לָכֵן, אִם נָפַל לַבּוֹר חֲמוֹר עָמוּס בְּכֵלִים יְקָרִים, וְהַחֲמוֹר מֵת וְכָל הַכֵּלִים נִשְׁבְּרוּ, בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם רַק עַל הַחֲמוֹר אַךְ לֹא עַל הַכֵּלִים.
נַדְגִּישׁ וּנְחַדֵּד, כִּי רַק אִם אָדָם מֵת בַּבּוֹר בַּעַל הַבּוֹר פָּטוּר, אַךְ אִם אָדָם נִזּוֹק בַּבּוֹר - בַּעַל הַבּוֹר חַיָּב.
