דְּמֵי שְׁבִיעִית
לְאַחַר שֶׁחוֹלֶפֶת שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, אָנוּ מַתְחִילִים לִסְפֹּר שֶׁבַע שָׁנִים מֵחָדָשׁ לַשְּׁמִטָּה הַבָּאָה, אֲבָל בַּהֲלָכָה וּבַגמרא, הַשָּׁנָה שֶׁאַחֲרֵי שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה מְכֻנָּה "הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית", כִּי לְגַבֵּי עִנְיָנִים שׁוֹנִים הַשָּׁנָה הַזּוֹ קְשׁוּרָה לַשָּׁנִים הַקּוֹדְמוֹת. לְמָשָׁל, פֵּרוֹת הַחֹרֶף שֶׁנִּקְטְפוּ זֶה עַתָּה מִן הָעֵצִים - קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הִתְחִילוּ לִגְדֹּל בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה.
כָּל פֵּרוֹת שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. מִפְּנֵי כָּךְ אָסוּר לִסְחֹר בָּהֶם לְמַטְּרַת רֶוַח.
וּמַה דִּינוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁעָבַר עַל הָאִסּוּר וְסָחַר בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית? לְמָשָׁל, אָדָם שֶׁהָלַךְ לְפַרְדֵּס תַּפּוּזִים, קָטַף תַּפּוּזִים וּמָכַר אוֹתָם בַּשּׁוּק? וּבְכֵן, הַכֶּסֶף שֶׁהוּא קִבֵּל תְּמוּרַת הַתַּפּוּזִים נִהְיָה קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְהוּא מְכֻנֶּה: "דְּמֵי שְׁבִיעִית". בְּכֶסֶף זֶה אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא לְצֹרֶךְ קְנִיַּת מַאֲכָלִים, וְהַמַּאֲכָלִים הַלָּלוּ שָׁבִים וְנִהְיִים קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.
