הַהֶבְדֵּל בֵּין "קְנָס" לְחוֹב

בְּדַף זֶה בגמרא לוֹמְדִים עַל קְנָסוֹת שֶׁהִטִּילָה הַתּוֹרָה, וְאָנוּ נִלְמַד עַל הַהֶבְדֵּל בֵּין קְנָס לְחוֹב.

נַנִּיחַ שֶׁאָדָם גָּנַב שָׁעוֹן. לְאַחַר זְמַן בָּאוּ עֵדִים לְבֵית הַדִּין וְהֵעִידוּ כִּי רְאוּבֵן הוּא הַגַּנָּב. הַדַּיָּנִים פּוֹסְקִים: רְאוּבֵן הַגַּנָּב חַיָּב לְבַעַל הַשָּׁעוֹן שְׁנֵי שְׁעוֹנִים, זאת מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה קוֹבַעַת שֶׁהַגּוֹנֵב חֵפֶץ יְשַׁלֵּם "כֵּפֶל" - כָּפוּל. גַּם אֶת שֹׁוִי הַחֵפֶץ שֶׁגָּנַב, וְגַם מוּטָל עָלָיו קְנָס לְשַׁלֵּם פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶת שֹׁוִי הַחֵפֶץ שֶׁגָּנַב.

נַנִּיחַ שֶׁהַשָּׁעוֹן הָיָה שָׁוֶה חֲמִשִּׁים ש"ח = הַגַּנָּב צָרִיךְ לְשַׁלֵּם מֵאָה ש"ח. חֲמִשִּׁים ש"ח שֶׁהֵם שֹׁוִוי הַשָּׁעוֹן שֶׁהוּא גָנַב וְעוֹד חֲמִשִּׁים ש"ח כִּקְנָס.

נשים לב לכך- עַד שֶׁתָּפְסוּ אֶת הַגַּנָּב, כַּמָּה כֶּסֶף הוּא הָיָה חַיָּב? רַק חֲמִשִּׁים, אֶת שֹׁוִוי הַשָּׁעוֹן שֶׁהוּא גָנַב. 

אִם תִּשְׁאֲלוּ: "מַדּוּעַ? הֲרֵי הַתּוֹרָה קוֹבַעַת שֶׁהוּא חַיָּב גַּם קְנָס?".

וּבְכֵן, שְׁאֵלַתְכֶם נְכוֹנָה, אֲבָל, בְּתַשְׁלוּם קְנָס אֵין מִתְחַיְּבִים בְּעֵת הַגְּנֵבָה, אֶלָּא רַק כְּשֶׁבֵּית הַדִּין קוֹבְעִים שֶׁהוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם קְנָס. לָכֵן, אֶת שֹׁוִי הַשָּׁעוֹן הַגַּנָּב הִתְחַיֵּב כְּבָר בְּעֵת הַגְּנֵבָה, אַךְ אֶת הַקְּנָס הוּא הִתְחַיֵּב רַק כְּשֶׁבֵּית דִּין פָּסְקוּ שֶׁהוּא חַיָּב.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).