"הַמַּפְקִיד", וְ"שׁוֹמֵר פִּקָּדוֹן"
הַפֶּרֶק שֶׁאוֹתוֹ אָנוּ לוֹמְדִים נקרא פרק "הַמַּפְקִיד".
הַמַּפְקִיד הוא אָדָם הַמַּפְקִיד חֵפֶץ אֵצֶל חֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁחֲבֵרוֹ יִשְׁמֹר עָלָיו. בַּעַל הַחֵפֶץ מְכֻנֶּה בַּגמרא "הַמַּפְקִיד", וַחֲבֵרוֹ שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֵפֶץ לִשְׁמִירָה מְכֻנֶּה "שׁוֹמֵר", אוֹ "שׁוֹמֵר פִּקָּדוֹן".
מִי שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לִשְׁמֹר עַל חֵפֶץ, חַיָּב לִשְׁמֹר עָלָיו וְאִם הוּא פָּשַׁע וְלֹא שָׁמַר עָלָיו, הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶת דָּמָיו לְבַעַל הַחֵפֶץ.
יֶשְׁנָם סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל שׁוֹמְרִים, אֶחָד מֵהֶם הוּא "שׁוֹמֵר חִנָּם". שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא שׁוֹמֵר שֶׁהִסְכִּים לִשְׁמֹר עַל הַחֵפֶץ בְּלֹא לְקַבֵּל עַל כָּךְ תְּמוּרָה מֵהַמַּפְקִיד. שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם לַמַּפְקִיד אִם הַחֵפֶץ נִגְנַב, אָבַד, אוֹ נִזּוֹק, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא פָּשַׁע בַּשְּׁמִירָה.
