הַקִּנְיָן הַמְיֻחָד- "קִנְיַן מַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן"
כְּדֵי לְהַעֲבִיר חֵפֶץ מִבַּעֲלוּת שֶׁל אִישׁ אֶחָד לְבַעֲלוּת שֶׁל אִישׁ אַחֵר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה קִנְיָן. לְמָשָׁל, אִם זוֹ בְּהֵמָה, יָכוֹל הַקּוֹנֶה לִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ, אוֹ לַעֲשׂוֹת סוּגִים אֲחֵרִים שֶׁל קִנְיָנִים.
מַה יהיה דינו של קִנְיָן שֶׁנַּעֲשָׂה בְּדִבּוּר בִּלְבַד?
וּבְכֵן יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת כָּזוֹ, וְהִיא מְכֻנָּה "מַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן".
קִנְיָן זֶה תִּקְּנוּ חֲכָמִים וְהוּא עוֹבֵד בַּצּוּרָה הַבָּאָה:
לִרְאוּבֵן יֵשׁ פִּקָּדוֹן אֵצֶל שִׁמְעוֹן. הוּא הִפְקִיד מַחְשֵׁב יָקָר אֵצֶל שִׁמְעוֹן. חָלְפוּ כַּמָּה יָמִים וּרְאוּבֵן הֶחְלִיט שֶׁהוּא רוֹצֶה לָתֵת אֶת הַמַּחְשֵׁב בְּמַתָּנָה לְלֵוִי. הוּא יָכוֹל לִקְרֹא לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי וְלוֹמַר לְשִׁמְעוֹן: אֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ תִּתֵּן לְלֵוִי.
הַמַּחְשֵׁב הוֹפֵךְ לִהְיוֹת שַׁיָּךְ לְלֵוִי. זֶהוּ "קִנְיָן בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן" - בְּמַעֲמַד שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, א. בַּעַל הַחֵפֶץ. ב. מְקַבֵּל הַחֵפֶץ. ג.הָאִישׁ שֶׁהַחֵפֶץ נִמְצָא אֶצְלוֹ כָּעֵת.
