הָאֲמוֹרָא רַב שֵׁשֶׁת
פְּעָמִים רַבּוֹת מביאה הגמרא מַחֲלֹקֶת בֵּין רַב שֵׁשֶׁת לְבֵין רַב נַחְמָן, לְפִי שֶׁהֵם נֶחְלְקוּ בַּהֲלָכוֹת רַבּוֹת. רַב נַחְמָן, שֶׁהָיָה בַּר הַפְּלוּגְתָּא שֶׁל רַב שֵׁשֶׁת, הֵעִיד עָלָיו כִּי הוּא בָּקִיא בְּיוֹתֵר וְכִי הוּא לָמַד גַּם אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁבְּסִפְרִי, בְּסִפְרָא, בְּתוֹסֶפְתָּא וּבְכָל הַתַּלְמוּד.
רַב שֵׁשֶׁת הָיָה מַקְפִּיד בְּיוֹתֵר לְשַׁנֵּן אֶת תַּלְמוּדוֹ וְלַחֲזֹר עָלָיו. הַגמרא מספרת כִּי רַב שֵׁשֶׁת הָיָה חוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ כָּל שְׁלֹשִׁים יָמִים, כאשר במשך כָּל הַיּוֹם הָיָה רַב שֵׁשֶׁת מְעֻטָּר בִּתְפִלִּין וְהִקְפִּיד שֶׁלֹּא לְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תְּפִלִּין.
לְאַחַר שֶׁהִתְוַדַּעְנוּ לְכָךְ שֶׁהוּא הָיָה תַּלְמִיד חָכָם מֻפְלָג, מַפְתִּיעַ לְגַלּוֹת כִּי רַב שֵׁשֶׁת הָיָה עִוֵּר, אַךְ הַמִּגְבָּלָה הַזּוֹ לֹא הִפְרִיעָה לוֹ לְהִתְעַלּוֹת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ הָיָה לוֹ בֵּית מִדְרָשׁ, כְּפִי שֶׁמְּסַפֵּר רַב שְׁרִירָא גָּאוֹן בְּאִגַּרְתּוֹ הַמְפֻרְסֶמֶת. בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל רַב שֵׁשֶׁת שָׁכַן עַל שְׂפַת נְהַר הַחִדֶּקֶל וְלָמְדוּ בּוֹ תַּלְמִידִים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם הָאֲמוֹרָא רָבָא.
