הָאֲמוֹרָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה
כאשר רַבִּי אֶלְעָזָר רָצָה לָדַעַת מָה הַמָּקוֹר שֶׁל הֲלָכָה מְסֻיֶּמֶת, וְהוּא פָּנָה לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאָמַר לוֹ: "לֹא תֵיתֵב אַכַּרְעָךְ עַד דִּמְפָרְשַׁתְּ לַהּ לְהָא מִלְּתָא". כְּלוֹמַר: אַל תֵּשֵׁב עַל רַגְלֶיךָ עַד שֶׁתְּפָרֵשׁ לִי הֲלָכָה זוֹ.
הַגמרא מַדְגִּישׁה כִּי רַבִּי אֶלְעָזָר דִּבֵּר עִם "רַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּדָרֵיהּ" - הָאֲמוֹרָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁהָיָה בְּדוֹרוֹ. רַשִׁ"י מַסְבִּיר שֶׁכַּוָּנַת הַגמרא היא שֶׁלֹּא נַחֲשֹׁב כִּי הוּא דִּבֵּר עִם הַתַּנָּא רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁחַי שָׁנִים רַבּוֹת לִפְנֵי כֵן, אֶלָּא דִּבֵּר עִם הָאֲמוֹרָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
הָאֲמוֹרָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה הָיָה תַּלְמִידָם שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן וְשֶׁל רַב כָּהֲנָא וְחַי בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה פּוֹנֶה אֵלָיו כְּדֵי לְבָרֵר אֶת מְקוֹרָן שֶׁל הֲלָכוֹת שׁוֹנוֹת.
הַתַּנָּא רַבִּי יֹאשִׁיָּה חַי שָׁנִים רַבּוֹת לִפְנֵי כֵן, וּפְעָמִים הַגְּמָרָא מְכַנָּה אֶת הַתַּנָּא רַבִּי יֹאשִׁיָּה: "רַבִּי יֹאשִׁיָּה רַבָּה" (- הַגָּדוֹל), וְכָךְ אָנוּ יְכוֹלִים לָדַעַת שֶׁכַּוָּנָּתָהּ לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה הַתַּנָּא וְלֹא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה הָאֲמוֹרָא.
