יֵשׁ בְּרֵרָה אוֹ אֵין בְּרֵרָה
בִּתְחִלַּת הַמַּסֶּכֶת לָמַדְנוּ כִּי צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶת הַגֵּט "לִשְׁמָהּ" - צָרִיךְ לִכְתֹּב אוֹתוֹ בִּמְיֻחָד עֲבוּר הַבַּעַל וַעֲבוּר הָאִשָּׁה שֶׁעוֹמְדִים לְהִתְגָּרֵשׁ.
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, וְלִשְׁתֵּיהֶן קָרְאו רָחֵל.
בְּאַחַד הַיָּמִים פָּנָה הַבַּעַל לְסוֹפֵר בֵּית הַדִּין וְאָמַר לוֹ: בִּרְצוֹנִי לְגָרֵשׁ אֶת אַחַת מִנְּשׁוֹתַי, עֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת מִי. מֵאַחַר שֶׁלִּשְׁתֵּיהֶן קוֹרְאִים רָחֵל, אָנָּא כְּתֹב גֵּט כְּרִיתוּת עֲבוּר רָחֵל, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי אַחֲלִיט לְמִי מֵהֶן בִּרְצוֹנִי לָתֵת אֶת הַגֵּט.
הגמרא אוֹמֶר שֶׁמִּקְרֶה מְעַנְיֵן זֶה תָּלוּי בְּמַחֲלֹקֶת תַּנָּאִים יְסוֹדִית אִם "יֵשׁ בְּרֵרָה, אוֹ אֵין בְּרֵרָה".
יֵשׁ תַּנָּאִים הַסּוֹבְרִים שֶׁ' יֵשׁ בְּרֵרָה'- דהיינו שאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבְיוֹם שֵׁנִי לְבָרֵר מֶה הָיְתָה כַּוָּנַת הַמַּעֲשֶׂה. לְמָשָׁל, הַבַּעַל הַזֶּה מוֹרֶה לַסּוֹפֵר לִכְתֹּב גֵּט בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וּבְיוֹם שֵׁנִי הוּא יַחֲלִיט לְאֵיזוֹ רָחֵל הוּא הִתְכַּוֵּן. יֵשׁ תַּנָּאִים הַחוֹלְקִים וְסוֹבְרִים "אֵין בְּרֵרָה" - אַחֲרֵי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ, אֶלָּא הַדָּבָר צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּרוּר כְּבָר בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּעֲשֶׂה.
