יָמִינָה פְּנֵה!
בְּדַף זֶה בגמרא לוֹמְדִים עַל כְּלָל מְעַנְיֵן שֶׁחֲזַ"ל לָמְדוּ מִן הַפְּסוּקִים: "כָּל פִּנּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה, לֹא יִהְיוּ אֶלָּא לְיָמִין". כְּלוֹמַר: כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִסְתּוֹבֵב אוֹ לִפְנוֹת, וְאֵין לוֹ הֶבְדֵּל אִם לִפְנוֹת לְצַד יָמִין אוֹ לִפְנוֹת לְצַד שְׂמֹאל, עָלָיו לִפְנוֹת לְצַד יָמִין.
למשל, כְּשֶׁהַכֹּהֲנִים עוֹלִים לַדּוּכָן לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, תְּחִלָּה הֵם עוֹמְדִים עִם הַפָּנִים מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ הֵם מִסְתּוֹבְבִים עִם הַפָּנִים לְכִוּוּן הַמִּתְפַּלְּלִים. לְאֵיזֶה צַד עֲלֵיהֶם לְהִסְתּוֹבֵב? לְצַד יָמִין! (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת תְּפִלָּה).
גַּם כְּשֶׁהֵם מְסַיְּמִים אֶת בִּרְכָתָם וּמִסְתּוֹבְבִים חֲזָרָה, הֵם מִסְתּוֹבְבִים לְצַד יָמִין וְלֹא לְצַד שְׂמֹאל.
דֻּגְמָה נוֹסֶפֶת: כְּשֶׁמַּדְלִיקִים נֵרוֹת חֲנֻכָּה, מַדְלִיקִים תְּחִלָּה אֶת הַנֵּר הַשְּׂמָאלִי, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת הַנּוֹסָפִים יָזִיזוּ אֶת הַיָּד מִצַּד שְׂמֹאל לְצַד יָמִין ("שֻׁלְחָן עָרוּךְ" חֵלֶק אֹרַח חַיִּים).
