לְהִתְרַחֵק ממִדַּת הַגַּאֲוָה
הַגמרא בְּדַף זֶה מביא מֵימְרוֹת שׁוֹנוֹת מִתַּנָּאִים וּמֵאֲמוֹרָאִים עַל הַזְּהִירוּת מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה.
בעל הגאווה הוא זה הַשּׁוֹכֵחַ שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ מֵאֵת הקב"ה- הַשֵּׂכֶל וְהַתְּבוּנָה, הַכֶּסֶף וְהָעֹשֶׁר, הַחַיִּים עַצְמָם – אם כן כֵּיצַד הוּא יָכוֹל לְהִתְגָּאוֹת ? וְכִי הוּא עָשָׂה מַשֶּׁהוּא בִּזְכוּת עַצְמוֹ?
הַתלמוד מלמדנו שֶׁעָלֵינוּ לִלְמֹד מֵהַנְהָגָתוֹ שֶׁל הקב"ה עַצְמוֹ, שֶׁבְּעֵת מַתַּן תּוֹרָה לֹא הִשְׁרָה אֶת שְׁכִינָתוֹ עַל הַר גָּבוֹהַּ וְנִשָּׂא אֶלָּא עַל הַר סִינַי הַקָּטָן וְהַנָּמֹךְ, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ לְבַל נִתְגָּאֶה וְנִתְנַשֵּׂא.
גַּם כְּשֶׁנִּגְלָה הקב"ה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הוּא נִגְלָה אֵלָיו בַּסְּנֶה, עֵץ קָטָן וְנָמֹךְ, וְעָלֵינוּ לִלְמֹד מִכָּךְ שֶׁאֵין לָנוּ לְהִתְגָּאוֹת.
