מִמָּתַי יָכוֹל הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן?
בְּדַפִּים אֵלֶה לוֹמְדִים כֵּיצַד צָרִיךְ הַנָּזִיר לִנְהֹג כְּשֶׁתַּמִּים [נִּגְמָרִים] יְמֵי נְזִירוּתוֹ. בְּסוֹף יְמֵי נְזִירוּתוֹ עָלָיו לְהָבִיא שְׁלֹשָׁה קָרְבָּנוֹת, עוֹלָה, שְׁלָמִים וְחַטָּאת, וְכֵן לְגַלֵּחַ אֶת כָּל שְׂעַר רֹאשׁוֹ, מַמָּשׁ אֶת שְׂעַר כָּל הָרֹאשׁ, אֲפִלּוּ אֶת הַפֵּאוֹת. אֶת שְׂעָרוֹ הוּא מְגַלֵּחַ בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמַנִּיחִים אֶת הַשֵּׂעָר עַל הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ, תַּחַת קָרְבַּן הַשְּׁלָמִים שֶׁהוּא מֵבִיא.
בְּדַף זֶה מוּבֵאת מַחֲלֹקֶת מִמָּתַי מֻתָּר לְנָזִיר שֶׁסִּיֵּם אֶת יְמֵי נְזִירוּתוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן. יֵשׁ אוֹמְרִים: רַק אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, גַּם לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וְגַם לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ. אַךְ יֵשׁ חוֹלְקִים וְסוֹבְרִים כִּי דַּי בְּכָךְ שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן כְּדֵי שֶׁכְּבָר יִהְיֶה לוֹ מֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן. נָכוֹן, יֵשׁ לוֹ מִצְוָה לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ, אֲבָל הַתּוֹרָה לֹא מָנְעָה מִמֶּנּוּ לִשְׁתּוֹת אֶת הַיַּיִן כָּל עוֹד אֵינוֹ מְגַלֵּחַ אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ.
