שְׁבוּעַת שֶׁקֶר
בְּדַף זֶה מופיע מַעֲשֶׂה עָצוּב שבא לְלַמֵּד עַל הָאִסּוּר הֶחָמוּר לְהִשָּׁבַע שְׁבוּעַת שֶׁקֶר.
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁאִישׁ אֶחָד הִפְקִיד אֶצְלָהּ מַטְבֵּעַ דִּינָר, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמֹר לוֹ עַל הַדִּינָר. נָטְלָה הָאִשָּׁה אֶת הַדִּינָר וְהִנִּיחַתּוּ לְמִשְׁמֶרֶת בְּתוֹךְ כַּד קֶמַח.
חָלְפָה תְּקוּפָה, הָאִשָּׁה רָצְתָה לֶאֱפוֹת ,נָטְלָה אֶת הַכַּד, שָׁפְכָה אֶת הַקֶּמַח עַל הַשֻּׁלְחָן וְלָשָׁה מִמֶּנּוּ בָּצֵק. הֵיכָן הָיָה הַמַּטְבֵּעַ? בְּתוֹךְ הַקֶּמַח! הִיא לֹא שָׂמָה לֵב אֵלָיו. הִכְנִיסָה הָאִשָּׁה אֶת הַבָּצֵק לַתַּנּוּר, אָפְתָה מִמֶּנּוּ לֶחֶם, וְאַחַר כָּךְ הִיא נָתְנָה לְעָנִי אֶת הַלֶּחֶם וְהַמַּטְבֵּעַ בְּתוֹכוֹ.הִיא כַּמּוּבָן לֹא יָדְעָה שֶׁהַמַּטְבֵּעַ בְּתוֹךְ הַלֶּחֶם.
כְּשֶׁבָּא בַּעַל הַדִּינָר לְבַקְשׁוֹ, אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: אֵינֶנִּי יוֹדַעַת הֵיכָן הוּא. אֲנִי נִשְׁבַּעַת לְךָ שֶׁלֹּא נֶהֱנֵיתִי מִמֶּנּוּ, וְאִם נֶהֱנֵיתִי - יָמוּת אֶחָד מִילָדַי. כָּל כָּךְ הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁלֹּא נֶהֶנְתָה מִן הַדִּינָר.
על המקרה הזה אומר הגמרא שֶׁהָיְתָה זוֹ שְׁבוּעַת שֶׁקֶר, כִּי למעשה הִיא כֵּן נֶהֶנְתָה מֵהַדִּינָר, כִּי הוּא תָּפַס מָקוֹם בַּלֶּחֶם וְהִיא חָסְכָה אֶת כַּמּוּת הַקֶּמַח שֶׁתָּפַס הַדִּינָר. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מֵת אֶחָד מִילָדֶיהָ, בִּגְלַל חֻמְרָתָהּ שֶׁל שְׁבוּעַת שֶׁקֶר, אֲפִלּוּ שֶׁזּוֹ הָיְתָה שְׁבוּעָה בְּשׁוֹגֵג.
