"שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל"
בְּמַסֶּכֶת נָזִיר, דַּף נ"ז, לָמַדְנוּ כלל האומר שֶׁ"סְּפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים - טָהוֹר, וּבִרְשׁוּת הַיָּחִיד - טָמֵא". כְּלוֹמַר: אִם אֵרַע מִקְרֶה שֶׁמִּסְתַּפְּקִים אִם אָדָם נִטְמָא, אֲזַי, אִם מִקְרֶה זֶה אֵרַע בְּמָקוֹם שֶׁעוֹבְרִים בּוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים (שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים) - הוּא טָהוֹר, אַךְ אִם הַמִּקְרֶה אֵרַע בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹבְרִים בּוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים - הוּא טָמֵא. כָּךְ קָבְעָה הַתּוֹרָה, שֶׁסָּפֵק שֶׁל טֻמְאָה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַבִּים, מֻכְרָע לְטָהֳרָה, וְסָפֵק שֶׁל טֻמְאָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ רַבִּים, מֻכְרָע לְטֻמְאָה.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁמִּי "שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל" תָּמִיד מַכְרִיעִים אֶת הַסָּפֵק שֶׁלּוֹ לְקֻלָּא.
מַהוּ "מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת לִישָּׁאֵל"? לְמָשָׁל יֶלֶד קָטָן. הַאִם אֶפְשָׁר לַחֲקֹר וְלִשְׁאֹל יֶלֶד קָטָן: "בַּמֶּה בְּדִיּוּק נָגַעְתָּ? הֲשַׂמְתָּ לֵב אִם נָגַעְתָּ בְּשֶׁרֶץ?", הֲרֵי הוּא אֵינוֹ מֵבִין בְּדִיּוּק מַה מְּדַבְּרִים עִמּוֹ. הַהֲלָכָה קוֹבַעַת שֶׁאִם סְפֵק הַטֻּמְאָה אֵרַע בְּמִי "שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת לִשָּׁאֵל" תָּמִיד מַכְרִיעִים אֶת הַסָּפֵק שֶׁלּוֹ לְטָהֳרָה.
