קיצור שולחן ערוך: דברים האסורים משום סכנה (סי' לג ח-י)
סעיף ח':
נוֹהֲגִין שֶׁבִּשְׁעַת הַתְּקוּפָה מַנִּיחִין קְצָת בַּרְזֶל עַל כָּל הַמַּשְׁקִים וְהַמַּאֲכָלִים. וְעַל הַמְבֻשָּׁלִים אוֹ כְּבוּשִׁים אוֹ מְלוּחִים אֵין צְרִיכִין:
סעיף ט':
אָסוּר לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בָּהֶם, אוֹ מִתּוֹךְ כֵּלִים מְאוּסִים שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בָּהֶם, וְכֵן לֹא יֹאכַל בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת, שֶׁכָּל אֵלּוּ הֵם בִּכְלַל, אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. וַאֲפִלּוּ יֹאמַר שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ קָצָה בָּהֶם, בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם:
סעיף י':
בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שֶׁהָיוּ מְסֻכָּנִים וְנִשְׁחֲטוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרוּ בַּשְּׁחִיטָה הַמְדַקְדְּקִים מַחֲמִירִים עַל עַצְמָם שֶׁלֹּא לְאָכְלָם:
