קיצור שלחן ערוך: הלכות גניבה וגזילה (סימן קפב ה)
סעיף ד':
כָּל הַחוֹמֵד בֵּיתוֹ אוֹ כֵּלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בְּדַעַת חֲבֵרוֹ לְמָכְרוֹ וְהוּא הִרְבָּה עָלָיו רֵעִים אוֹ שֶׁהִפְצִיר בּוֹ בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁמְּכָרוֹ, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּ"לֹא תַחֲמֹד".
וּמִשָּׁעָה שֶׁנִּפְתָּה בַּלֵּב וְחָשַׁב הֵיאָךְ יִקְנֶה חֵפֶץ זֶה, עָבַר בְּ"לֹא תִּתְאַוֶּה", כִּי אֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבָד, וְהַתַּאֲוָה מְבִיאָה לִידֵי חִמּוּד. וְהַקּוֹנֶה אֶת הַדָּבָר שֶׁהִתְאַוָּה לוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. וּלְכָךְ נֶאֱמַר, לֹא תַּחֲמֹד וְלֹא תִּתְאַוֶּה:
