קיצור שלחן ערוך: הלכות גניבה וגזילה (סימן קפב ט-י)
סעיף ט'
אֲפִלּוּ לֵהָנוֹת שׁוּם הֲנָאָה מִן הַגְּנֵבָה אוֹ מִן הַגְּזֵלָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּיַד הַגַּנָּב אוֹ הַגַּזְלָן אָסוּר, וַאֲפִלּוּ הֲנָאָה מוּעֶטֶת שֶׁגַּם בְּעָלֶיהָ לֹא הָיוּ מַקְפִּידִים עָלֶיהָ, כְּגוֹן חִלּוּף מַטְבֵּעוֹת בְּשָׁוְיָן, אָסוּר בְּמָעוֹת גְּנוּבוֹת אוֹ גְּזוּלוֹת.
וְכֵן לְהִכָּנֵס בְּבַיִת גָּזוּל בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים אוֹ לַעֲבֹר בְּשָֹדֶה גָּזוּל, אָסוּר:
סעיף י'
וְלָכֵן מִי שֶׁהוּא גַּנָּב אוֹ גַּזְלָן מְפֻרְסָם שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת אֶלָּא זֹאת, וְכָל מָמוֹנוֹ בְּחֶזְקַת גָּנוּב אוֹ גָּזּוּל, אָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. וְאָסוּר לְעָנִי לָקַחַת מִמֶּנּוּ צְדָקָה:
