קיצור שלחן ערוך הלכות נטילת ידים לסעודה (סי' מ' ו)

סעיף ו'

מִי שֶׁאֵין לוֹ כְּלִי יָכוֹל לִטְבּוֹל יָדָיו בְּנָהָר אוֹ בְּמִקְוֶה הַכָּשֵׁר לִטְבִילַה מדאורייתא (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קס"ב דִּין הַנְּהָרוֹת), אוֹ בְּמַעֲיָן אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, רַק שֶׁמִּתְכַּסִּים בּוֹ יָדָיו בְּפַעַם אַחַת וּמְבָרֵךְ גַּם כֵּן עַל נְטִילַת יָדָיִם. 

וּבִשְׁעַת הַדְּחַק יָכוֹל לִטְבֹּל יָדָיו בַּשֶּׁלֶג, אִם יֵשׁ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הַרְבֵּה כְּמוֹ שִׁעוּר מִקְוֶה. 

וְאִם צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו מִתּוֹךְ מַשְׁאֵבָה (פּוּמְפֶּע) יַנִּיח יָדוֹ הָאַחַת סָמוּךְ לָאָרֶץ, וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה יִמְשֹׁךְ לְהָבִיא עָלָיו אֶת הַמַּיִם וְאַחַר כָּךְ יַחֲלִיף יָדָיו אוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ יִמְשֹׁךְ לוֹ. אֲבָל אִם הַיָּדַיִם גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה (סִדּוּר דֶּרֶךְ הַחַיִּים עַיֵּן שָׁם).