ביאור נפלא מדוע המשמח חתן זוכה לחמשה קולות
וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר וגו' וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק וגו' יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל (יט, טז).
בש''ס ברכות (ו:) איתא, כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיה לג, יא) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צב', ואם משמחו מה שכרו, א''ר יהושע בן לוי זוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות שנאמר (יתרו יט, טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלקים יעננו בקול.
והנה בגליון הש''ס לזקיני הקדוש רבינו עקיבא איגר זי''ע, מציין למג''א או''ח (סי' קנ''ו סק''א) עיי''ש. והמג''א שם בסימן קנ''ו העתיק את כל המימרות המובאות בגמרא ולא נפסקו בשו''ע.
אבל מימרא זו נפסקה להלכה בטור אהע''ז (סי' ס''ה) מצוה גדולה לשמח חתן וכלה וכל שאינו משמחו עובר בחמשה קולות וכו'.
וצריך ביאור, מדוע המשמחו שכרו דוקא שזוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות. ונראה לפרש, עפ''י דאיתא בש''ס מגילה (ג:) מבטלים תלמוד תורה להכנסת כלה לחופה. ונפסק בשו''ע אהע''ז (סי' ס''ה ס''א) עיי''ש. ולכאורה יאמר האדם בלבו, הרי לא כדאי להתבטל מתלמוד תורה וללכת לשמחת חתן וכלה, כי בזמן היקר הזה אפשר ללמוד עוד כמה דפים, ותורה מה תהא עליה. ולזה הבטיחה הגמרא להמשמח חתן וכלה, שלא יחשוש שמא יגרום לו השמחה לביטול תורה ח''ו, אלא אדרבה ע''י שישמח חתן וכלה זוכה לתורה, וכמה שישמח ויטרח יותר בשמחת חתן וכלה יוסיפו לו עוד קולות של תורה לאין ערוך.
