בית תמורת משכורת חודשית שלא שולמה...
וחישב את שני ממכרו וגו' והיה ממכרו ביד הקונה (כה, כז-כח).
בסמוך לעיר קאשו היה ישוב קטן בשם נאג'-אידה. הקהילה היהודית בכפר זה התפרסמה לא בשל המספר הגדול של בעלי הבתים שלה, אלא בשל רב הישוב שהיה גאון בתורה ומופלג ביראת ה', ה"ה הגה"צ רבי יצחק אייזיק ביליצער זצ"ל [הוא היה בן אחותו של הגה"ק בעל הברוך טעם אב"ד לייפניק]. לעת זקנותו היה מוכר בכל הסביבה כפועל ישועות, ויהודי האזור נהרו אליו כדי לקבל את ברכתו. במשך ששים שנה ישב בכפר נידח זה על התורה ועל העבודה, כשהוא עושה רצון ה'.
לפני פטירתו, קרא הצדיק מנאג'-אידה לראשי קהילתו ואמר להם: "כל העולם כולו דואג במה לחיות ואני דואג במה למות... דעו לכם, כי כך וכך שנים לא שלמתם לי את המשכורת החודשית. ידידים ואוהבים ותלמידים מהסביבה החזיקו בי ודאגו לפרנסת ביתי. עשיתי חשבון והגעתי לידי מסקנה, כי הסכום שמגיע לי שווה במחיר הבית שאני מתגורר בו (הבית היה רכושו של הקהילה, כמו שהיה מקובל בהונגריה) אולם, אני נותן לכם את הבית הזה במתנה, בתנאי, שתבטיחו לי בשבועה, כי הבית הזה יהיה מיועד לכל הדורות ללימוד תורה ועבודת ה', ולא תעשו מבית זה חס וחלילה בית ספר עממי (ביתו של הרב היה גדול ומרווח עם הרבה חדרים, ואולם גדול ששימש לבית מדרש ולספריה תורתית, והחוגים החילוניים שבקהילה עשו תכניות שונות לגבי בית גדול זה, לאחר פטירתו של הרב...), ואם לא תעמדו בהבטחתכם, לא תהיה מנוחה לנשמתי בעולם האמת ואחזור הנה לנקום בכם"...
