החינוך לעולם לא נגמר ואי אתה רשאי להבטל ממנה

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן (לז, א). וברש"י בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף וכו'.

שח מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל: נראה דודאי רוצה השי"ת בשלוות צדיקים שהנאה להן והנאה לעולם, ומי סני לצדיקים דאכלי תרי עלמא (הוריות י, ב). אבל הכוונה לענין החינוך והלימוד להבנים, שיעקב חשב שאינו צריך שוב לדאוג עבור חינוך בניו, שהם כולם בחירי ה' וצדיקי עולם שהקב"ה משתבח בהם, וקפצה עליו רוגזו של יוסף, שמזה חזינן שלעולם אף בבנים היותר גדולים בעולם וביותר צדיקים צריך האב שלא להסיח דעתו מהם ולהוכיחם ולהורותם איך להתנהג.

ובספר דרכי משה (וישב) מוסיף: הגר"מ זצ"ל הוסיף פעם בהתרגשות: "טאטע'ס און מאמע'ס זיידע'ס און באבע'ס, מען דארף וויסן די חינוך ענדיגט זיך נישט, מען דארף אלע מאל מחנך זיין" (הורים יקרים, תדעו, שהחינוך לעולם לא נגמר ואי אתה רשאי להבטל ממנה).

דרש משה - בפרשתנו