הטעם ש'גגות' בתי ישראל במדבר היו 'משופעות'
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים וגו' (כד, ה). כתב מרן החיד"א: בנימוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה כתב משם מהר"ם גאלנטי הזקן זצ"ל, יש לפרש הכתוב, עפ"י מה שכתב בשלחן ערוך (או"ח סי' קנ ס"ב) דאין להגביה הבתים יותר מבית הכנסת, אבל בית שגגו משופע משערין מעלייה שתחת הגג. והכא דור המדבר היו בעלי קומה, והמשכן אורכו עשר אמות אורך הקרש (שמות כו, טז), ואם כן בודאי היו גבוהים מהמשכן, והרי אמרו רז"ל (שבת צב.) בפירוש דמשה רבינו ע"ה היה אורך עשר אמות, ומסתמא היו עוד אנשים שהיו גבוהים כמוהו, וא"כ היו צריכים לעשות את אהליהם גבוהים מהמשכן, ולפי הדין אסור. אמנם אם הם משופעים שרי.
וזהו שאמר הכתוב "מה טובו אהליך" - אהלים ממש, "משכנותיך" - המשכן. וכי תימא מהו הטובה שאהליהם היו גבוהים, הלא אסור להגביה הבתים יותר מבית הכנסת, לזה אמר "כנחלים נטיו" שהם משופעות, ובהכי שרי.
